גיטין דף מט

דף מט עמוד א
* אם למזיק יש קרקע עידית וזיבורית, והזיבורית שלו שווה פחות מהעידית של הניזק - רבי ישמעאל מודה שמשלם לו מהעידית שלו (של המזיק).
* לדעת ר"ש בן מנסיא: שור של הקדש שנגח לשור של הדיוט - פטור, ושל הדיוט שנגח לשור של הקדש - בין תם ובין מועד משלם נזק שלם.

דף מט עמוד ב
* רבינא סובר שדין המשנה "הניזקין שמין להן בעידית" הוא מדין תורה ולא מתקנת חכמים, והמשנה שנקטה "מפני תיקון העולם" היא כדעת רבי שמעון, הדורש "טעמא דקרא" וסובר שזהו הטעם לדין התורה.
* לדעת רבי יהודה: כתובת אשה דינה בזיבורית (גובה מהקרקע הזולה של הבעל), והטעם הוא מפני שיותר ממה שהאיש רוצה לישא האשה רוצה לינשא.
* במשנה בתחילת הפרק נאמר ש"כתובת אשה בזיבורית", ומחדש מר זוטרא בריה דרב נחמן שדין זה הוא רק כאשר נתאלמנה וגובה מן היתומים, אך אם התגרשה וגובה ממנו דינה בבינונית. (והגמרא דוחה את דבריו בעמוד הבא).