ברכות דף יד

דף יד עמוד א
* לדעת ר' מאיר: בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, לדעת ר' יהודה: בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד.
* גם בעת אמירת הלל ומגילה ניתן להפסיק לשאלת שלום. (בימים שאומרים הלל שלם - בין פרק לפרק פוסק, באמצע הפרק אינו פוסק, בימים שאומרים חצי הלל - פוסק אפי' באמצע הפרק).
* טעימת תבשיל (עד רביעית) לדעת אם צריכה מלח או תבלין - אינה טעונה ברכה, ומותרת למי ששרוי בתענית.
* לדעת רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל - כאלו עשאו במה.
* אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל.
* כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך - הקב"ה עושה לו חפציו.
* כל הלן שבעת ימים בלא חלום - נקרא רע.
* כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן - אין מבשרין אותו בשורות רעות.
* הלכה כר' יהודה שאמר שבין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק (לשאלת שלום).

דף יד עמוד ב
* אביי סובר שאף בתפילת ערבית יש לומר את כל פרשיית "ויאמר" בקריאת שמע (שלא כדעת רב הסובר שאין לומר זאת בערבית, ושלא כמנהג ארץ ישראל שאין אומרים אלא תחילתה וסופה).
* לדעת ר"ש בן יוחאי: בדין הוא שתקדם שמע לוהיה אם שמוע - שזה ללמוד וללמד ולעשות, והיה אם שמוע לויאמר - שזה יש בה ללמד ולעשות ויאמר אין בה אלא לעשות בלבד. (וזה בנוסף לטעם המובא במשנה בשם רבי יהושע בן קרחה).
* כל הקורא ק"ש בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו / כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים.