ברכות דף יט

דף יט עמוד א
* כל המספר אחרי המת - כאילו מספר אחרי האבן (יש אומרים: שהוא לא יודע, ויש אומרים: שיודע ולא אכפת לו), אך אם מדובר בתלמיד חכם - הקב"ה תובע את כבודו.
* כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם.
* אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה (בדברים שבגופו) - אל תהרהר אחריו ביום כי ודאי עשה תשובה.
* ר' אלעזר מפרט 3 מקומות שנאמר במשנה שנידו מישהו בגלל פגיעה בכבוד רב, ורבי יהושע בן לוי סובר שיש 24 מקומות כאלו (כי כל מקום שראה במשנה שנחלק היחיד על הרבים מחלוקת גדולה או אחד מן החכמים שמדבר קשה כנגד גדול הימנו, אומר: ראוי היה כאן נדוי).
* כל המתנדה ומת בנדויו - ב"ד סוקלין את ארונו.
* אין מוציאין את המת סמוך לק"ש (אלא אם הוא אדם חשוב), ואם התחילו אין מפסיקין.
* לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן.
* קברו את המת וחזרו - אם יכולין להתחיל ולגמור אפילו פרק אחד או פסוק אחד עד שלא יגיעו לשורה יתחילו, ואם לאו לא יתחילו.

דף יט עמוד ב
* המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק - והטעם לכך: "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'", כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב.
* הגמרא מקשה על דין זה 5 קושיות מברייתות ומתרצת.
* אהל - כל שיש בו חלל טפח חוצץ בפני הטומאה, אך מדרבנן גזרו שלא יחצוץ.
* גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה (את הלאו של "לא תסור").