סנהדרין דף לג

דף לג עמוד א
* במשנה בתחילת הפרק מבואר שבדיני ממונות מחזירים את הדין בין לזכות ובין לחובה אם הדיין טעה, והגמרא הקשתה על כך ממשנה במסכת בכורות שבה מבואר שהדין אינו חוזר אף אם הדיין טעה, ומביאה 3 תירוצים של אמוראים (רב יוסף רב ששת ורב חסדא) לקושיה זו.
* דיין שטעה בדבר משנה - הדין חוזר ומתבטל, טעה בשיקול הדעת - אינו חוזר (ואם היה הדיין מומחה לרבים פטור מלשלם).

דף לג עמוד ב
* היוצא מבית דין חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות - מחזירין אותו (אך במסית - לא מחזירים).
* היוצא מב"ד זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה - בדיני ממונות: מחזירים אותו; בדיני נפשות, בחייבי גלויות ובחייבי מלקות: אין מחזירים אותו (אך במסית - מחזירים).
* הדין האמור במשנה, שאם טעו הדיינים לזכות אין מחזירים את הדין לחובתו של הנידון, מדובר כשטעה הדיין בדבר שאין הצדוקין מודין בו (היינו דבר שלא כתוב בתורה במפורש).
* "דיני נפשות הכל מלמדין זכות" - ואפילו אחד מן התלמידים היושבים לפני הדיינים (לדעת רב פפא).