סנהדרין דף לז

דף לז עמוד א
* למה נקרא שמה של סנהדרין "שררך (אגן הסהר)"? - מפני שהיא יושבת בטיבורו (באמצעו) של עולם (כמו טבור הנמצא באמצע הגוף).
* "סוגה בשושנים" - שאפילו האזהרה על האיסור היא קלה (כגדר של שושנים), מכל מקום לא יפרצו בהן ישראל פרצות אלא פורשים מן העבירה.
* "כפלח הרמון רקתך" - אפילו ריקנין שבך מלאין מצות כרמון.
* המשנה מבארת אם אופן התראת הדיינים את העדים שמעידים בדיני נפשות.
* לפיכך נברא אדם יחידי - ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא.
* כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם.

דף לז עמוד ב
* מיום שחרב ביהמ"ק אע"פ שבטלה סנהדרין דין ארבע מיתות לא בטלו: מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו, מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו, מי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטין באין עליו, מי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי.
* "דמי אחיך" - מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות פציעות פציעות, שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה עד שהגיע לצוארו.
* מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלתו לדמו של הבל שוב לא פתחה (לטובה).
* גלות מכפרת מחצה עון / גלות מכפרת 3 דברים (חרב, רעב, דבר) / גלות מכפרת על הכל.