ברכות דף כה

דף כה עמוד א
* צואה על בשרו או ידו מונחת בבית הכסא - נחלקו רב הונא ורב חסדא אם מותר לו לקרות ק"ש.
* ריח רע שיש לו עיקר - לדעת רב הונא: מרחיק ד' אמות וקורא ק"ש, ולדעת רב חסדא: מרחיק ד' אמות ממקום שפסק הריח וקורא ק"ש.
* ריח שאין לו עיקר - מותר לו ללמוד תורה (אם הריח בא מחבירו), אך לא לקרוא ק"ש.
* צואה עוברת (או פי חזיר) - לדעת אביי: מותר לקרות ק"ש, לדעת רבא: אסור.

דף כה עמוד ב
* ותיקין היו גומרין את קריאת שמע עם הנץ החמה.
* הגמרא מכריעה להלכה שאם עקבו נוגע בערוה אסור לקרוא ק"ש, אך אם עקבו רואה את הערוה מותר.
* צואה בעששית - מותר לקרות ק"ש כנגדה, ערוה בעששית - אסור לקרות ק"ש כנגדה.
* אסור לקרוא ק"ש גם כנגד גוי ערום.
* גרף של רעי ועביט של מי רגלים - אסור לקרות ק"ש כנגדן ואע''פ שאין בהן כלום.
* בית שיש בו ספר תורה או תפילין - אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם או שיניחם כלי בתוך כלי (בכלי שאינו כלי המיוחד להם).