חולין דף קכט

דף קכט עמוד א
* לדעת רבי מאיר: טומאת בית הסתרים מטמאה.
* הגמרא מביאה כמה דינים בהם אמורא אחד סבר שהטומאה שנאמרה בהם היא לא מהתורה, אך הגמרא דחתה את הוכחתו בהתבסס על העיקרון "כששימש - מעשה עץ שימש".

דף קכט עמוד ב
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם) מתלבטת על מה מוסבים דברי רבי שמעון שבמשנה (שטיהר), ומסיקה שדבריו מוסבים על הסיפא של המשנה (ולא על הרישא או על המציעתא).
* רבי יוחנן מבאר את טעמו של רבי שמעון כך: "מכל האוכל אשר יאכל" - אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל, אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אין קרוי אוכל.
* לדעת ר' אליעזר: אבר מן החי מטמא, אך לא אבר מן המת [וכך דעת רבי שמעון שבמשנה לפי הביאור הראשון שבגמרא], ולדעת ר' יהושע: קל וחומר הוא שאבר מן המת מטמא.
* בשר הפורש מאבר מן החי ועצם כשעורה הפורש מאבר מן החי - נחלקו התנאים אם טמאים או טהורים [ורבי שמעון שבמשנה, לפי הביאור השני בגמרא, מטהר את שניהם].