חולין דף קלב

דף קלב עמוד א
* מרימר מכריע להלכה כדעת עולא שאפשר לתת זרוע לחיים וקיבה לכהנת.
* מרימר מכריע להלכה כרב אדא בר אהבה שגם בנה של לויה (אפילו מישראל) פטור מפדיון הבן, כמו בנו של לוי.
* כוי - לדעת חכמים לפי רב הונא בר חייא: חייב בחצי מתנות, לדעת רבי אליעזר: פטור מן המתנות, לדעת חכמים לפי רבי יוחנן: חייב בכל המתנות.
* חיוב מתנות הוא אם שחט שור או שה ולא רק אם שחט את שניהם.

דף קלב עמוד ב
* רבא מדייק מהמשנה ש"הדין עם הטבח" (דינו של הכהן לתבוע את המתנות מן הטבח ששחט את הבהמה).
* כהן ששוחט בהמות של עצמו כדי למוכרם לאחרים חייב במתנות ("מאת זובחי הזבח"), ורק כשהוא שוחט לצורך עצמו פטור ("מאת העם" ולא מאת הכהנים).
* במצות עשה, כגון אומרים לו עשה סוכה ואינו עושה לולב ואינו עושה עשה ציצית ואינו עושה, מכין אותו עד שתצא נפשו.
* לדעת רבי יוחנן: אסור לאכול מבהמה שלא הורמה מתנותיה. (והגמרא מכריעה שאין הלכה כך).
* מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ואין נאכלות אלא בחרדל.
* כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה.