ברכות דף כז

דף כז עמוד א
* למסקנת הגמרא, רבי יהודה סובר שזמן תפילת שחרית הוא עד ארבע שעות מתחילת היום ועד בכלל, והגמרא מכריעה להלכה כמותו ("הואיל ותנן בבחירתא כוותיה").
* בברייתא מובא שנמיסת המן היתה בארבע שעות, והגמרא מבארת שניתן להעמיד את דברי הברייתא או כדעת חכמים (שזמן תפלת השחר עד חצות) או כדעת רבי יהודה (שזמן תפלת השחר עד ד' שעות).
* סוף זמן תפילת מנחה - לא נפסקה הלכה לא כחכמים (עד הלילה) ולא כרבי יהודה (עד פלג המנחה), ולכן "דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד".
* מהסיפור המובא בגמרא אודות רב הסיקה הגמרא 3 הלכות: מתפלל אדם של שבת בערב שבת, מתפלל תלמיד אחורי רבו, אסור לעבור כנגד המתפללין.

דף כז עמוד ב
* המתפלל אחורי רבו, והנותן/המחזיר שלום לרבו (כשאר כל אדם), והחולק על ישיבתו של רבו, והאומר דבר שלא שמע מפי רבו - גורם לשכינה שתסתלק מישראל.
* מתפלל אדם ערבית של שבת בערב שבת, ואומר קדושה על הכוס מבעוד יום.
* תפלת ערבית - רבן גמליאל אומר: חובה, ר' יהושע אומר: רשות. (והגמרא מביאה מעשה שבו הם נחלקו בדבר).
* לאחר שרבן גמליאל ציער את רבי יהושע ב-3 מעשים שונים החליטו להעבירו מהנשיאות ולמנות במקומו את רבי אלעזר בן עזריה שהיה חכם עשיר ודור עשירי לעזרא.