נידה דף כח

דף כח עמוד א
* המפלת יד חתוכה או רגל חתוכה - אמו טמאה לידה אך אין נותנים לה ימי טוהר (שמא הרחיקה לידתה).
* הוציא עובר את ידו והחזירה - חכמים החמירו שאמו טמאה לידה.
* הגמרא מבארת מדוע המשנה אמרה שהמפלת טומטום וזכר או אנדרוגינוס וזכר תשב לזכר ולנקבה, והרי המשנה אמרה לפני כן שאפילו אם מפלת טומטום לבד או אנדרוגינוס לבד תשב לזכר ולנקבה.
* לדעת רב: טומטום או אנדרוגינוס שראו לובן (דומה לקרי) ואודם (דומה לדם נדה) כאחד - אין חייבין על ביאת מקדש, כי לומד שדין שילוח טמאים מהמקדש אמור רק בזכר ודאי או נקבה ודאית.

דף כח עמוד ב
* לדעת רבי אליעזר: בכדי שיתחייב קרבן על ביאת מקדש צריך שידע אם הוא זכר ונטמא על ידי לובן או שהוא נקבה ונטמא על ידי אודם, ואם ראו לובן ואודם ונכנסו למקדש הם פטורים כי אינם יודעים במה נטמאו.
* לדעת רב: מה שהתורה ממעטת טומטום ואנדרוגינוס מדין שילוח הוא רק מטומאה הפורשת מגופו.