נידה דף כט

דף כט עמוד א
* לפי הלישנא הראשונה: יצא הולד מחותך איברים איברים - לדעת רבי אלעזר: אפילו אם הראש יצא עמהם לא נחשב כנולד עד שיצא רובו, לדעת רבי יוחנן: אם הראש יצא עמהם כן נחשב כנולד.
* לדעת שמואל: אין יציאת ראשו של הנפל (השלם) נחשבת כלידה.
* לפי הלישנא השניה: רבי אלעזר ורבי יוחנן נחלקו בדין של שמואל (אם יציאת הראש של הנפל נחשבת לידה).
* לדעת רבי יהושע בן לוי: אשה שהוחזקה כמעוברת וילדה ואין ידוע אם הפילה ולד או רוח - דינה כדין המפלת ולד ודאי, כי הולכים אחר רוב נשים (שיולדות ולד גמור).

דף כט עמוד ב
* הגמרא מביאה קושיה על רבי יהושע בן לוי (מברייתא שדנה באשה טועה שאינה זוכרת מתי ילדה), ומתרצת.
* לדעת רבי שמעון: אסור לשמש ביום השביעי לספירת הזבה (שמא תראה דם לאחר שימושה ותסתור בכך את ספירתה למפרע, ונמצא שהיתה זבה בזמן ששימשה).
* הגמרא מבארת את דעת בית שמאי, הסוברים שבמקרה המובא בברייתא (בתחילת העמוד) האשה צריכה לטבול תשעים וחמש טבילות.