פסחים דף פט

דף פט עמוד א
* בברייתא בעמוד הקודם נאמר: "חמשה שנתערבו עורות פסחיהן זה בזה ונמצאת יבלת באחד מהן כולן יוצאין לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני", והגמרא מבארת מדוע פטורים מלעשות פסח שני והרי אחד מהם לא יצא ידי חובה בפסח ראשון.
* פסח ומותר הפסח נאכלים ליום ולילה, ושלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד.
* במשנה נאמר שיכול אדם לשחוט את קרבן פסח על מי מבניו שיעלה ראשון לירושלים, והגמרא מבארת שמדובר באופן שהמנה את כולם על הפסח אלא שרצה לזרזן במצוות.
* לדעת חכמים: אפשר להימשך מקרבן פסח עד שישחט, ולדעת רבי שמעון: עד שיזרוק את הדם, אך לדעת כולם: להימנות על קרבן פסח ניתן עד שישחט.

דף פט עמוד ב
* למסקנת הגמרא: בני חבורה שהיה אחד מהם ממהר לאכול הרבה - יכולים בני החבורה לומר לו: "טול חלקך וצא".
* לפי הלישנא השניה בגמרא: אין חלק מבני החבורה יכולים לכוף את שאר בני החבורה לחלק (=לתת לכל אחד את חלקו), וצריכים לתת את הכל לפני כולם.
* הממנה אחרים עמו על פסחו ועל חגיגתו - המעות שמקבל מהם חולין הם, והמוכר עולתו ושלמיו - לא עשה ולא כלום וכל המעות שקיבל המוכר יפלו לנדבה משום קנס (כדי שלא יקנה פעם אחרת קרבנות של מישהו אחר).