פסחים דף צ

דף צ עמוד א
* הברייתא (שבסוף העמוד הקודם) הסוברת שהמקדיש בהמה לפסח וצירף עוד אנשים על בהמתו, המעות שקיבל מהם יוצאות לחולין, היא כדעת רבי, ואביי מבאר בשני אופנים את דעתו של רבי (או שאדם מותיר בין בקדושת המעות ובין בקדושת הפסח או שאדם מותיר רק בקדושת המעות).
* אדם יכול לצרף אנשים על פסחו ולהשתמש במעות - לדעת ת"ק: רק עבור צרכי אכילת פסח, ולדעת רבי: גם כדי לעשות בהם סחורה (ונחלקו האמוראים אם רק עבור קניית מצה ומרור או אף עבור קניית חלוק וטלית).
* ניתן לשחוט קרבן פסח עבור טבול יום ומחוסר כיפורים.

דף צ עמוד ב
* לדעת רב: ניתן לשחוט קרבן פסח עבור טמא שרץ קודם שטבל, ועולא חולק.
* חזקה אין בית דין של כהנים עומדים משם (מהעזרה) עד שיכלו מעות שבשופרות.
* התנא שנה ברייתא לפני רב אדא בר אהבה: "והזבה שוחטין עליה בשביעי שלה", והגמרא התקשתה בדין זה, והביאה שתי הצעות גרסה לישוב כוונת הברייתא ("והזבה שוחטין עליה בשמיני שלה" או "והנדה שוחטין עליה בשמיני שלה").