ברכות דף ו

דף ו עמוד א
* אלמלי נתנה רשות לעין לראות - אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין.
* אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת.
* הקב"ה מצוי בבית הכנסת, ועשרה שמתפללין שכינה עמהם (נלמד מהפסוק: "אלהים נצב בעדת אל").
* חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהקב"ה מניח תפילין ומבארת מה כתוב בתפילין אלו.

דף ו עמוד ב
* כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד - הקב"ה משאיל בו.
* בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה - מיד הוא כועס.
* כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו.
* היוצא מבית הכנסת - אל יפסיע פסיעה גסה.
* כל המתפלל אחורי בית הכנסת - נקרא רשע.
* כיון שנצטרך אדם לבריות - פניו משתנות ככרום / כאילו נדון בשני דינים אש ומים.
* אמר רב הונא: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה, רבי יוחנן אמר: אף בתפלת ערבית, רב נחמן בר יצחק אמר: אף תפלת שחרית.
* כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו - עובר בחמשה קולות, ואם משמחו - זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות / כאילו הקריב תודה / כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים.
* כל אדם שיש בו יראת שמים - דבריו נשמעין.
* כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום - יקדים לו שלום, ואם נתן לו ולא החזיר - נקרא גזלן.