ברכות דף ז

דף ז עמוד א
* הקב"ה מתפלל כך: יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין.
* לא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך.
* מהפסוק "פני ילכו והנחותי לך" לומדים שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו.
* בלעם היה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה בכל יום.
* בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה - מיד כועס הקב"ה.
* טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה/ממאה מלקיות.
* לדעת רבי יוסי: 3 דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו, ולדעת רבי מאיר: אחת מהן לא נתנו לו.
* כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה, אפי' על תנאי, לא חזר בו.

דף ז עמוד ב
* מיום שברא הקב"ה את העולם, לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון.
* מיום שברא הקב"ה את עולמו, לא היה אדם שהודה להקב"ה, עד שבאתה לאה והודתו.
* קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.
* לדעת רשב"י: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, והגמרא מקשה על כך מדברי ר' יצחק שאמר שאם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו, ומביאה 4 תירוצים.
* כל הקובע מקום לתפלתו - אויביו נופלים תחתיו.
* גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה.