ביצה דף ז

דף ז עמוד א
* לדעת רבי יוחנן: ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה ונולדה ביום טוב - מותרת לאוכלה ביום טוב.
* כל שתשמישו ביום (תרנגולת) - נולד ביום, כל שתשמישו בלילה (עטלף) - נולד בלילה, כל שתשמישו בין ביום ובין בלילה (אדם ודומיו) - נולד בין ביום ובין בלילה.
* בדק בקנה של תרנגולין מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה - מותרת (ובתנאי שיש תרנגול זכר בסביבה).
* אם אין תרנגול זכר בסביבה של התרנגולת - התרנגולת עשויה להתחמם מהעפר וללדת (אף בלילה), ולכן אם בדק בקנה של תרנגולת מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה - אסורה.

דף ז עמוד ב
* כולם מודים שחיוב אכילת חמץ ושאור - בכזית.
* בית שמאי סוברים שחיוב ביעור חמץ - בככותבת, וחיוב ביעור שאור - בכזית, ובית הלל סוברים ששניהם בכזית.
* לדעת בית שמאי מותר לכתחילה לשחוט חיה ועוף ביום טוב, ובית הלל סוברים שלא ישחט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום.
* לדעת רבי זירא: השוחט - צריך שייתן עפר למטה ועפר למעלה.