דף י עמוד א
* הגמרא ממשיכה להקשות (ולתרץ) משלוש משניות נוספות (בנוסף לשתיים שהובאו בעמוד הקודם) שמהם משמע שלגבי שמחת יום טוב בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים ובניגוד למשנה בתחילת המסכת ("השוחט חיה ועוף ביום טוב בית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה" וכו') שממנה משמע להיפך.
* נטילת יונים ביום טוב כדי לשוחטם - לבית שמאי מותר רק אם ינענע אותם מערב יום טוב, ולבית הלל מספיק שיזמינם בפיו.
* רב חנן בר אמי סובר שבית שמאי מחמירים רק ב"בריכה ראשונה".
* הגמרא מבררת מדוע לדעת בית הלל יש צורך שיאמר "זה וזה אני נוטל" ולא מספיק שיאמר "מכאן אני נוטל למחר".
דף י עמוד ב
* במשנה מובאים דינים של מקרים שונים בהם מצא ביום טוב יונים באופן שונה (בצבע / בכמות / במיקום) ממה שזימן מערב יום טוב, והגמרא דנה ומבארת דינים אלו.
* לדעת רבי חנינא: רוב וקרוב - הלך אחר הרוב.