דף לא עמוד א
* שמואל סובר שמותר להביא ביום טוב עצים רק "מן המכונסין שבקרפף" (ורק במקרה זה אין איסור מוקצה - רש"י) - ובניגוד לדעה המובאת במשנה שהיא דעת יחיד (שסוברת שמותר להביא עצים "מן השדה מן המכונס, ומן הקרפף אפילו מן המפוזר").
* רבי ירמיה פסק כרבי יוסי שהגדרת "קרפף" היא: (1) הסמוך לעיר, (2) אף הרחוק מן העיר (בתוך תחום שבת) אם נעול במפתח.
דף לא עמוד ב
* מותר לבקע ביום טוב רק קורה שנשברה מערב יום טוב (ולכן איננה מוקצה), ומותר לבקע רק באמצעות קופיץ (שאינו כלי אומן).
* במשנה נאמר: "בית שהוא מלא פירות ונפחת - נוטל ממקום הפחת, רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל", והגמרא מעמידה את המשנה באבנים המסודרות בלא טיט וביום טוב.
* לבנים שנשתיירו מבניין - מותר לטלטלם ביום טוב, כי כעת עומדים לצורך שכיבה ולא לצורך בניין ולכן אינם מוקצים, אלא אם כן סדרן זו על זו ובכך גילה דעתו שמקצן לבניין.