דף יב עמוד א
* הגמרא מפרטת את דיני עבודה בקבלנות של נוכרי עבור ישראל בשבתות ובמועדים.
* כל מלאכה שמותר לישראל לעשות בחול המועד - מותר לומר לנוכרי לעשות, אך מלאכה שאסור לישראל לעשות בחול המועד - אסור לומר לנוכרי לעשות.
* אין מרביעין בהמה בחול המועד.
* "הלכות מועד כהלכות כותים" - ולכן בהלכות מועד אין למדין זו מזו, לומר שכשם שמלאכה מסוימת מותרת אז גם מלאכה אחרת הדומה לה מותרת (כפי שגם קיים עיקרון זה בהלכות כותים).
דף יב עמוד ב
* "הלכות מועד כהלכות שבת - יש מהן פטור אבל אסור, ויש מהן מותר לכתחלה".
* לדעת רבי יוסי: אסור לעשות מלאכה במחובר לקרקע אף אם הוא דבר האבד.
* טוחנין (וכן מלאכות אחרות) במועד לצורך המועד, ושלא לצורך המועד אסור, ואם טחן והותיר הרי זה מותר, ובלבד שלא יערים, ויש מי שחולק וסובר שמותר להערים.
* לדעת רב: קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו, ואביי חולק על כך.
* מותר להכניס את הפירות במועד מפני הגנבים, ובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו.