דף ג עמוד א
* הגמרא מבררת מדוע חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר פטור מראייה וחייב בשמחה.
* חרש באזנו אחת פטור מן הראייה.
* חיגר ברגלו אחת פטור מן הראייה.
* "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב" - כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולין לרגל.
* אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש.
* "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" - אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן.
דף ג עמוד ב
* דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים.
* "בעלי אסופות" - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין, שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: "כולם נתנו מרועה אחד" - אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא.
* עמון ומואב - מעשרין מעשר עני בשביעית.
* איזהו שוטה? - היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו (ונחלקו האמוראים אם נחשב לשוטה כשעושה את כל המעשים הללו ביחד או אף אם עושה רק אחד מהם).