דף כד עמוד א
* שלישי לקודש טמא - נלמד מפסוק בתורה ("והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל").
* רביעי בקודש פסול - נלמד בלימוד של קל-וחומר (ממחוסר כיפורים).
* מה שנאמר במשנה שיד מטמאה את חבירתה לקודש - לדעת רב שיזבי זה דוקא "בחיבורין" (שבעוד שהיד הטמאה נוגעת לטהורה היתה טהורה נוגעת בקדש), אך אביי הקשה על דעתו.
דף כד עמוד ב
* יד מטמאה את חבירתה לקודש - אבל אם נגעה ידו ביד חברו לא טימאתה לדעת ריש לקיש, אך רבי יוחנן (וריש לקיש לאחר שחזר בו) חולקים.
* נחלקו התנאים אם יד מטמאה את חבירתה לקודש היינו לטמא את הקודש או רק לפסול את הקודש.
* הטעם שאונן ומחוסר כיפורים צריכים טבילה לקודש הוא משום שעד עכשיו היו אסורים באכילת קודשים ולכן הצריכו אותם חכמים טבילה קודם שיאכלו קודשים כיון שהסיחו דעתם מאכילת קודשים.
* המשנה בסוף העמוד מביאה חומרה שיש בתרומה לעומת קודש.