יבמות דף לו

דף לו עמוד א
* הולד אינו מתיר את היבמה לשוק עד שיצא לאויר העולם.
* רבי אלעזר ניסה למצוא סיוע לדברי ריש לקיש (הסובר שהחולץ למעוברת - החליצה פסולה) ממשנה, ודבריו נדחו.
* הגמרא הביאה ברייתא כדעת ריש לקיש.
* רבא פסק הלכה כריש לקיש בשלוש מחלוקות שלו עם רבי יוחנן (ואחת מהן היא המחלוקת בסוגייתנו לגבי חליצת מעוברת).

דף לו עמוד ב
* לדעת ריש לקיש: 'קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי' (בניגוד לדעת רבי יוחנן), וכך פסק רבא.
* הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה - אם אין הולד של קיימא קנאה בייבום, אך לדעת רבי אליעזר יוציא אותה בגט.
* אשה שמת בעלה והיא מעוברת או מניקה, אסורה להינשא עד שיעברו עשרים וארבעה חודשים (שכן זמנו של תינוק לינוק ושמא תתעבר ולא יהיה לה חלב עבורו), ואם נשאת - לדעת רבי מאיר: יוציא ולא יחזיר עולמית, ולדעת חכמים: יוציא אותה בגט ויכנוס אותה לאחר עשרים וארבעה חודשים.
* מת הולד בן היבמה בתוך שלושים יום ללידתו ועמדה היבמה ונתקדשה לאדם אחר - לדעת רבינא משמו של רבא: אם אשת ישראל היא חולצת, ואם אשת כהן היא אינה חולצת, לדעת רב משרשיא משמו של רבא: אחת זו ואחת זו חולצת.