שנות חייו: ה'תי"ד-ה'תנ"ו, 1654-1696.
מחכמי ארץ-ישראל שעלה מסאלוניקי.
חתנו ותלמידו של רבי יעקב חגיז. סבו של מהר"י כולי, חברם של הפרי חדש ורבי אפרים נבון.
לאחר פטירת גיסו המג"ן מילא את מקומו כראש רבני ירושלים והרשל"צ. כחותנו גם הוא לחם בשבתאות.
ספרו החשוב הוא "גט פשוט" על שו"ע והלכות גיטין, "עזרת נשים", "פני משה" - ירושלמי זרעים, שו"ת "קול גדול", "שו"ת מהר"מ בן חביב", "שמות בארץ" המכיל שלשה ספרים: "יום תרועה" על מסכת ר"ה, "תוספת יום הכיפורים" על מסכת יומא, "כפות תמרים" על מסכת סוכה.
(מתוך: סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי)