מהי השקפת התורה על המדע?

הרב דב קדרון

בכורות כב ע"ב

הרמב"ם (בכורות ד,יב) כותב: שהולד באדם נגמר לארבעים יום ...אבל ולד בהמה לא עמדו חכמים על מניין הימים שיגמר בו.

חכמי התורה צריכים לדעת עובדות מדעיות לצורך פסיקת הלכות שונות (כפי שביאר רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי), ועובדה מדעית זו של גמר צורת הוולד של בהמה נעלמה מעיני חכמי ישראל.

חכמי ישראל לאורך הדורות דנו בשאלה האם ניתן לסמוך על מדענים גוים בקביעת עובדות מדעיות, ובקשר לכך כתב מרן הרב קוק זצ"ל (דעת כהן, סימן קצא) שראוי לקבל מהם בתורת ודאי רק דברים שהם יודעים מניסיון על פי חוש, ולא השערות ותיאוריות.

מעניין שלמרות דבריו אלה, כאשר התעוררה שאלת הסתירה בין תורת האבולוציה לבין תורת ישראל, כתב הרב קוק זצ"ל שניתן לומר שאין סתירה בינה לבין התורה, אף על פי שניתן לדחות את תורת האבולוציה שכן היא מבוססת גם על השערות ולא רק על עובדות מבוססות. זאת על פי עיקרון אחר (אגרות הראיה ח"א קלד): "זהו כלל גדול במלחמת הדעות: שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות".

דרכה של תורה אינה להירתע מכל דעה חדשה, אלא לברר אותה מתוך ביטחון בעומקה של תורה, ולעיתים דווקא השאלות שמעמידה בפנינו החכמה האנושית מזמינות אותנו להעמיק יותר, להגביה את מבטנו ולגלות בתורה עצמה רבדים שלא נתגלו לנו קודם לכן.