וקטור עליה / רפי זברגר
שבת ח ע''ב
הקדמה
למדנו במשנה הראשונה במסכת כי הוצאה מרשות לרשות דורשת שלש פעולות: עקירה מרשות אחת, העברה לרשות אחרת והנחה באותה רשות. כאשר מבצעים את שלושת מרכיבי הפעולה מתחייבים בעונש מן התורה. קרבן חטאת בשוגג, כרת במזיד ללא התראה, וסקילה במזיד עם התראה. אם אין את שלושת הפעולות הנ''ל אין חיוב מן התורה.
היום נלמד מימרא קצרה שעוסקת ב''העברת מיוחדת''.
הנושא
אמר רב יהודה: האי זירזא דקני רמא וזקפיה, רמא וזקפיה - לא מיחייב עד דעקר ליה.
- רב יהודה פוסק כי העברת קנים עומדים, על ידי העמדתם ו''זריקתם'' לצד שני שלהם, לאחר מכן שוב הרמה מחודשת ו''זריקתם'' לצד השני, וכן הלאה עד שמעבירים את הקנים מרשות לרשות אינה מחייבת מן התורה.
למרות שהקנים הועברו בפועל מרשות לרשות, כיוון שלא בוצעה ''עקירה'' של הקנים מן הארץ, שהרי כל הזמן חלק מן הקנים נשאר על הרצפה – אין חיוב מן התורה לפעולה זו.
מהו המסר?
ננסה ללמוד מהלכה זו מספר מסרים לחיים.
- פעולה ''שאינה שלימה'' איננה ''פעולה''. מכיוון שהגדרת פעולת העברת חפץ מרשות לרשות כוללת עקירת החפץ ממקומו, וכאן לא בוצעה עקירה, הרי שניתן להגדירה כ''פעולה שאינה שלימה''.
תלמיד או כל אדם המתחיל משהו בהתלהבות, אך משום מה לא ממשיך נאמר לו שהוא בעצם לא ביצע את המטלה. משמעות נוצרת במקרה דנן כאמור, כאשר יש עקירה, תנועה והתקדמות לעבר היעד. יש להעיר כי אמנם יש משמעות מסוימת גם לתחילת פעולה, גם לכוונה לעשייה טובה, אך כאמור, יש חשיבות גדולה ועמוקה להשלמת הפעולה עד תומה.
- לא כל תנועה היא באמת ''שינוי'' – במקרה שלנו אמנם הייתה תנועה אך ללא עקירה, ולכן אינה ''נחשבת'' לאיסור מן התורה.
גם בחיים, אם רוצים לשנות שינוי מהותי, הרי שיש בדרך כלל לעקור הרגלים ישנים, להתנתק מדפוסי פעולה קודמים, ולא להסתפק בניסיון אחד כזה או אחר.
- אם נשים לב, באופן ההעברה המתוארת בדברי רבי יהודה, לאחר הרמת הקנים מבוצעת ''זריקה'' לצד שני, וחוזר חלילה. אם ירים את הקנים ולא יזרקם לצד שני הם יפלו מאליהם, לא ברור לאיזה כיוון. כלומר עמידת קנים בעצמם, אינה מסוגלת להשאירם באוויר, דרושה עזרה ביציבותם - יציבות לזמן קצר אינה מעידה על יציבות ארוכת טווח.
ומכאן למסר חינוכי חשוב: שיפור מסוים אינה מהווה מדד להצלחה ושינוי משמעותי. יש לבחון היטב האם השיפור נמשך לאורך זמן, ומהווה כיוון ברור של עשייה מתמדת המעידה על וקטור עלייה.
- מנגד, ניתן לומר כי עצירה באמצע תהליך אינה בהכרח מהווה ''בעיה''. יש בהחלט מקום לעצירות, הפוגות, עמידה לצורך מנוחה וכדומה, הכל כדי לבחון את שנעשה, לחשב את המשך הדרך, ואולי אף לצבור כוחות. לאחר כל זאת ממשיכים הלאה קדימה בכל הכוח.
- התמדה הינה תכונה חשובה בחיים. יש המתחילים כל מיני פרויקטים אך מתקשים להמשיך ולסיימם. גם בתיאור מעשה של רב יהודה אנו רואים התמדה ועשייה עד לסוף הפעולה. כדאי לזכור כי:
- כישרון הוא בהחלט יתרון, אך התמדה מהווה ''כוח''. ואם ישנה התנגשות ביניהם – כמעט תמיד התמדה מנצחת.
- התמדה אינה נמדדת בלעשות הרבה, אלא לעשות מעט אך הרבה פעמים.
לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו
לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב.
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]