מגבלות השכל / רפי זברגר

שבת כא ע''א
 

הקדמה

המשנה בדף הקודם פתחה את הפרק השני ומנתה שמנים ופתילות שאין מדליקין בהם בנרות שבת. סיבה לאיסור שהם פתילות ושמנים שאינם דולקים יפה, ואז יש חשש שמא יבוא להטות את הפתילה שהוא איסור הבערה בשבת קודש.
במסגרת מאמר זה נתמקד בדיון הגמרא האם מותר להדליק בשמן פסול המעורבב עם שמן כשר. 

הנושא

בעא מיניה אביי מרבה: שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, מהו שיתן לתוכן שמן כל שהוא וידליק?
אביי שאל את רבה, האם מותר להוסיף ''שמן כשר'' לתוך שמן פסול ולהדליק בזה נרות שבת? הנחת היסוד של השאלה, כי שמן מעורבב כזה דולק יפה ואין חשש להטיית הנר. והגמרא מסבירה את שורש השאלה:

מי גזרינן דילמא אתי לאדלוקי בעינייהו או לא?

האם גוזרים בתערובת כזו (למרות שהיא דולקת יפה) שאם נתיר אותה, אנשים יבואו להדליק בשמן הפסול לבדו, ולכן נאסור את התערובת, או שמא לא חוששים לכך ונתיר את התערובת.

אמר ליה: אין מדליקין.

עונה רבה לאביי כי אסור להדליק בתערובת כזו.

מאי טעמא?
מבקש אביי מרבה להבין את שורש הפסק, מדוע באמת אין להדליק בתערובת מעין זו?

לפי שאין מדליקין.

תשובת רבה ממש מעניינת: הוא לא הסביר אלא חזר על הפסק: אין מדליקין בתערובת זו משום... שאין מדליקין.
בהמשך הגמרא מקשה על תשובתו של רבה מברייתא, ומתרצת.

מהו המסר?

אופן תשובת רבה של ''עשה כך , כי כך" מלמדת אותנו מספר מסרים חשובים לקבלת סמכות:

• מסר חינוכי של קבלת סמכות התורה וסמכות חכמים, שהרי לא כל דין ניתן להסביר, ולכן יש מצוות עשה או מצוות לא תעשה שהם "קבלה מסיני", או מצוות חכמים שהם בבחינת גזירה, עובדה המחנכת אותנו לקבל דעות גם כשאין הסבר רציונאלי.
• הכרת בגבולות השכל שלנו, שהרי לא כל דבר ניתן להבין, ויש להכיר במגבלות אלו גם בתחומים אחרים.
• ניתן לראות זאת גם כאבחנה בין עיקר לטפל. העיקר הוא עצם האיסור ולא הנימוק וההסבר לדין. ולכן אם יודעים ומכירים את העיקר, ניתן להסתפק בכך, ולא ''להתעקש'' בניסיון הבנת טעם המצווה או האיסור.

בגדול, הנושא מחנך אותנו ליראת שמים ולכבד את המסורת ואת חכמינו. כמו כן, מלמד אותנו להכיר במגבלות שלנו, ולהפנים כי לא הכל אפשר להבין.  

לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו 

לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב.
ולע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]