פסיפס של אדם מאמין / רפי זברגר

שבת כב ע''א
 

הקדמה

בשלהי הדף הקודם החלה הגמרא לדון בהלכות חנוכה, זהו המקור הבלעדי בש''ס למצוות נרות חנוכה. בתחילה דנה הגמרא בגובה המינימלי והאופטימלי שיש להניח את נרות החנוכה. הובאה דעה שמצווה להניחם בין שלושה לעשרה טפחים, וכך גם נפסק בשולחן ערוך לנהוג לכתחילה (תרע''א, ו').
בתחילת הדף שלנו קבעה הגמרא מהו הגובה המכסימלי אשר מותר להניחם, ועל כך נסוב מאמרנו.

הנושא

אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה, כסוכה וכמבוי.

רב כהנא פוסק בשלשה נושאים הלכה דומה, הפוסלת גובה של יותר מעשרים אמה (כעשרה מטר): בנר חנוכה, בסוכה ובמבוי.

• בנר חנוכה מסביר רש''י כי ''לא שלטא בה עינא ביותר מעשרים אמה, וליכא פרסומי ניסא".

מכיוון שעיקר הדלקת נרות חנוכה הוא לפרסומי ניסא, ומכיוון שעיניים לא מופנות לגובה מעל עשרים אמה, לכן אין פרסום הנס בהדלקת נרות מעל עשרים אמה, ולא יוצאים ידי חובה הדלקה.

• בסוכה שגובהה מעל עשרים אמה ישנם שלשה הסברים בגמרא (סוכה ב'-ג'):
  •  רבה - עין לא שולטת (כהסבר לעניין נרות חנוכה), ומטרת ישיבה בסוכה לקיים את הנאמר (ויקרא כ''ג, מ''ג): לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, ואם הסכך אינו ניכר חסר ב''ידיעה''.  לפי הסבר זה, אם הדפנות מגיעות לסכך, ''העין אמנם שולטת בסכך'' (אדם מסתכל לאורך כל הדפנות עד הסכך) ולכן במקרה זה הסוכה תהיה כשירה.
  • רבי זירא – מצווה לשבת בצל הסכך ולא בצל הדפנות. ואם הסכך מעל עשרים אמה, הישיבה היא בצל הדפנות ולכן הסוכה פסולה. לפי הסבר זה אם הסוכה רחבה מאוד, הסוכה כשירה, כיוון שבסוכה כזאת הצל אמנם מגיע מן הסכך, למרות היותו בגובה רב.
  • רבא – סוכה כל כך גבוהה מחייבת דפנות חזקות, עובדה שמפקיעה מן הסוכה שם ''דירת ארעי'' והופכת אותה להיות ''דירת קבע''. לפי רבא בכל מקרה סוכה עם סכך הגבוה מעל עשרים אמה פסולה.
• במבוי הניתר על ידי קורה בתחילתו, גובה הקורה חייבת להיות פחות מעשרים אמה, כדי שתהא ניכרת  ויהיה היכר למבוי. מעל עשרים אמה אין העין שולטת בקורה ולכן פסולה.

אם כן יש לנו שלושה מקומות עם אותו דין אבל הסבר קצת שונה בכל אחד מהם (ר''ן). גם בנר חנוכה וגם במבוי אין העין שולטת בו בגובה רב, אך בנר חנוכה זוהי בעייה בפרסום הנס, ובמבוי זוהי בעיה בהיכר למבוי. בסוכות, אנו פוסקים כרבא ולכן הבעיה היא חוסר בדירת ארעי.

מהו המסר?

הר''ן חידד לנו את העובדה כי למרות ששלושת ההלכות הנ''ל מוזכרות יחדיו בדברי רב כהנא בשם רבי תנחום, כל נושא מלמד אותנו מבט אחר, מסר מעט שונה ולימוד לחיים נוסף.
העובדה שנר חנוכה גבוה כל כך אינו נראה לרבים, וממילא אין פרסומי ניסא כנדרש, מלמדת אותנו כי אמונה אינה רק דבר פנימי אלא צריך להיראות ולהיות מורגשת גם אצל אחרים (בעיקר במצוות שמהותן פרסומי ניסא).
יהודי אינו מסתתר אלא מאיר את דרכו ברבים, ובכך הוא מפיץ את הדרך והאמונה לכל הסובבים אותו. האור צריך להיות ''בגובה העינים'' ובר השגה לכל דיכפין.

הדרישה לארעיות בסוכה מלמדת אותנו פרק בקדושה. היא אינה נוצרת דרך ''מבנים גדולים ומרשימים'', אלא דווקא בדירת ארעי, שכל כולה מעידה על זמניות וגמישות, דווקא שם אנו מוצאים את הקדושה והאמונה הגדולה.
סוכה כזו מסמלת את היציבות האמיתית והשלמה, ללא יצירת רושם חיצוני מיותר. פשטות וצניעות וארעיות – אלו המסרים הגדולים היוצאים מן הסוכה ודיניה.

קורת המבוי בעצם מסמנת ומייצרת גבול ברור למבוי ביחס לסובב אותו. כמו הקורה במבוי, כך גם הגבולות שאנו מייצרים בחיים צריכים להיות ניכרים וברורים לכולם, במקום שעין אדם שולטת בו.

שלושת המסרים שלמדנו זה עתה (אמונה "בגובה העינים", יציבות אמיתית מתוך צניעות ופשטות, ויצירת גבולות ברורים בחיים) מהווים פסיפס שלם של אדם מאמין בתורת ה' ובמצוותיו. 

לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו 

לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב.
ולע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]