הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

גודלו של הר התבור

זבחים קיג ע"ב

"והר תבור כמה הויא? ארבעין פרסי".

ובמסכת בבא בתרא דף עג ע"ב אמרו "והר תבור כמה הוי? ארבע פרסי".

כתב המהר"ל מפראג (בספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד פז - מסכת בבא בתרא)
"ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא בר יומא דהוה כהר תבור והר תבור כמה הוי ארבע פרסי ובי משכא דצואריה תלתא פרסי ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא רמא כופתא וסכריה לירדנא.
אמר רבה בר בר חנה וכו'. כבר התבאר לך למעלה שכל מקום שתמצא שעורים כאלו אין השעור האלו שנמדד אבל דבר זה מצד עצם הבריאה וצורתו המופשטת כמו שהתבאר, ואין לחכמים עסק ודבור כלל רק במהות הצורה המופשטת".

נראה שהמהר"ל, שנפטר לפני 400 שנה בדיוק במרכז אירופה, ידע שממדיו הגשמיים של הר תבור שונים מהמתואר בגמרא.

גובהו הוא כ800 אמה (מקור).
(כל מילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי בה אינשי ראש השנה דף כב ע"ב ובכורות דף לו ע"א).

ואורכו, במקום הרב ביותר, מגיע לפחות מפרסה אחת. כמו שרואים כאן בצילום האוירי, כשקנה המידה מופיע למטה.

וגם במפה כאן, כל משבצת היא קילומטר.

לולא דברי המהר"ל היה ניתן לומר אולי על פי הפשט שהגמרא כוללת גם את העמק שלרגלי ההר.

על פי הסוד הענין מבואר בספר ביאורי אגדות אפיקי ים:
"והוא מ"ש והר תבור כמה הוי ארבע פרסי, והם סוד ד' אמהות - ד' ספירות נצח הוד יסוד מלכות שתופסת".

על דרך הדרוש והרמז הענין מבואר בצורה נפלאה בספר פרדס יוסף
בספר שמות פרק יט פסוק כ, סח:

"וירד ה' על הר סיני (י"ט, כ). בספר עונג נפש [יתרו דף פ"ט ע"א] ופרחי ניסן הביאו בסוטה (ה ע"ב) תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית גיאות והוא חלק ס"ד, דאיתא שם דה' הניח כל ההרים והשרה על הר סיני, וקשה הוה ליה להשרות בבקעה אלא על כרחך דצריך מעט גיאות.
ובמגילה (כ"ט.) ובראשית רבה [צ"ט, א] דכל ההרים רצו זה אומר עלי יתנו התורה, תבור בא מבית אלים כו' ואמר ה' למה תרצדון הרים וגו' [תהלים ס"ח, י"ז], והר תבור ארבע פרסי (בב"ב ע"ג ע"ב), והר סיני חמש מאות אמה. ועיין במים יחזקאל [יתרו דף י"ג ט"ג ד"ה ובאופן] דאיתא במדרש [תהלים בובר ס"ח, ט] שנעקר הר מוריה ובא לכאן שהר סיני הוא הר מוריה, וכן פירש רש"י [תענית ט"ז. ד"ה מורא] ותוס' [שם ד"ה הר], והר מוריה חמש מאות אמה כמו שאיתא במדות (פ"ב מ"א), ופרסה ארבע מיל נמצא דהר תבור שש עשרה מיל דהוא שלשים ושנים אלף אמות, דמיל הוא תחום שבת שני אלפים אמה, נמצא דהר סיני שהוא חמש מאות אמה חלק ס"ד מהר תבור דשלושים ושתים אלף הוא ששים וארבע פעמים חמש מאות אמה, ומזה למדו דחלק ס"ד צריך להיות בתלמיד חכם גיאות".