הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב אשי / בתראי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה]

מנחות ג ע"ב

"רב אחא בריה דרבא מתני ליה לכולהו לפסולא, ושחט אותה לחטאת - לשם אותו חטאת.
רב אשי אמר, לא קשיא  כאן  בקומץ (מנחת) מחבת לשום מרחשת, כאן בקומץ מנחת מחבת לשום מנחת מרחשת, (מנחת) מחבת לשום מרחשת - במנא קא מחשב, ומחשבה במנא לא פסלה, מנחת מחבת לשום מנחת מרחשת - במנחה דפסלה בה מחשבה קא מחשב. והא תנא מפני שמעשיה מוכיחין עליה קאמר! הכי קאמר: אע"ג דמחשבה מינכר היא תיפסל, ומאי אבל בזבחים אינו כן? אע"ג דשחיטה אחת לכולן, זריקה אחת לכולן, קבלה אחת לכולן, בזביחה דפסלה ביה מחשבה קא מחשב."

רב אחא שנה את כל דברי רבא [אביו] לפסול וגם השוחט חטאת חלב לשם חטאת דם – פסולה.

וכך פסק הרמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק טו הלכה ו

שחטה לשם חטא אחר כגון שבאה על אכילת חלב ושחטה על אכילת דם פסולה.

כסף משנה הלכות פסולי המוקדשין פרק טו הלכה ו

"ופסק רבינו כרב אחא בריה דרבא משום דרב אשי [כוונתו לרב אשי במסכת זבחים דף ז] דהוא בתרא משמע דסבר כוותיה דמדלא אהדר ליה מידי משמע דקיבלה מיניה. ועוד דסתם גמרא דסוף כריתות (דף כ"ז) כוותיה דקאמר שאם הפריש בהמה על החלב והביאה על הדם על הדם והביאה על החלב לא כפר ... "

מה שחשוב לציין, שה"כסף משנה" משתמש עם 2 כללי פסיקה. האחד: הלכה כרב אשי מפני שהוא "בתראי" [=אחרון], והכלל השני: הלכה כסוגיה שהיא "סוגיא כוותיה", כלומר כסוגיה סתמית בש"ס שמבוססת על דעה מסויימת [לענייננו מדובר על סוגיה במסכת כריתות שמבוססת על דינו של רב אחא בריה דרבא.

וקצת קשה, שהרי בסוגייתנו רב אשי לא מפרש כרב אחא בריה דרבא. ומסבירים האחרונים, שהרמב"ם סובר שהסברו של רב אשי הוא "שינוי בעלמא". [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים מ-מא]. כמו כן נראה לי שרב אשי שמופיע בדף ז הוא רב אשי "הרגיל" – עורך התלמוד, ואילו רב אשי בסוגייתנו כנראה הוא רב אשי הראשון שהיה בן דורם של אביי ורבא.