הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות ה ע"ב

"והא דריש לקיש לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר, דתנן: אין מביאין מנחת בכורים ומנחת בהמה קודם לעומר (דבעינן ממשקה ישראל), ואם הביא - פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא (משום דאיקרו בכורים), ואם הביא - כשר; ואמר רבי יצחק אמר ריש לקיש: לא שנו אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר, אבל בששה עשר - אם הביא כשר, (וקשיא לי ליהוו כמחוסר זמן), אלמא קסבר: האיר המזרח מתיר."

הגמרא מביאה את המקור לכך שריש לקיש סובר שכאשר "האיר המזרח" מתיר את התבואה החדשה בששה עשר בניסן אפילו לפני שהקריבו את קרבן העומר.

משמעות הביטוי "לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר"

מבוא התלמוד לר' יוסף בן עקנין פרק ג

נט. כל היכא דאיתמר בה הא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר מהלכה אחרת היא או מפרק אחר, ובפירש נאמר מאותה ההלכה לאותה דגורס בה.

הוא מסביר שמשמעות המושג היא: הדין של החכם המוקדם נאמר בסוגיה אחרת ולא על הסוגיה המדוברת. בסוגייתנו מדובר על משנה – בהמשך - בדף סח עמוד ב.

הליכות עולם שער שני פרק א

כה. כל היכא דאמרינן הא דפלוני לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר הכי פירושה לאו בפירוש אמרה ממש להא מילתא אלא מכלל דבריו שאמר במקום אחר שמעינן לה, ומה שיש לדקדק בשיטה זו אכתבנו בפ"ב בס"ד:

הליכות עולם שער שני פרק ב

כב. פעמים כשהוא אומר הא דפלוני לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר פריך

ואי מכללא מאי, כלומר ואי נמי מכללא מאי הוי הא שפיר שמעינן לה מכללא כמו בפירוש,
ופעמים לא פריך ואי מכללא מאי.

ויש לומר דלא שייך להקשות ואי מכללא מאי אלא היכא ששואל הא דפלוני בפירוש איתמר או מכללא איתמר ומייתי כללא ומסיק בפירוש איתמר אז שייך למיפרך ואי מכללא מאי משום דכיון דקא טרח ומהדר לאסוקי דבפירוש איתמר ולא מכללא נראה שיש גריעות בכלל.
כי הא דפרק הבא על יבמתו אמר ר' יעקב בר אידי אמר ריב"ל הלכה כר' שמעון בן יוחאי א"ל רבי זירא לרבי יעקב בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מקשה ואי מכללא מאי ומתרץ משום דאיכא למימר שאני התם וכו', וכן כל כי האי גוונא,

אבל בכל מקום שאומר לפי האמת הא דפלוני לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר
כגון ההיא דשבועות פ"ג אמר רב פפא הא דרבי אבהו לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דאמר רב אידי בר אבין וכו' ודכוותה טובא בכל כי האי גוונא לא שייך להקשות ואי מכללא מאי משום דקושטא קאמר:

ה"הליכות עולם" מסביר הסבר – שמתאים בסוגייתנו, שהגמרא לא שואלת "ואי מכללא מאי?" [כמו בכמה מקומות בש"ס] מפני שזאת האמת שהדין נלמד דוקא "מכללא" ולא בפירוש.

יש לשים לב, שבסוגייתנו מדובר שהגמרא עצמה מציינת את העובדה של "לאו בפירוש אתמר..." ולא אומר זאת תלמידו של אותו חכם [כמו במקרים מסויימים בש"ס].