הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אמר רב... משום רב..." / "רבי... דידיה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות כו ע"א

"מנהני מילי? אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל, ומטו בה משום רבי יהושע בן חנניא, אמר קרא: +ויקרא י"ז+ והקטיר החלב לריח ניחוח לה', חלב - ואע"פ שאין בשר. ואשכחן חלב, יותרת ושתי כליות מנלן? דקתני: ובמנחה אפילו כולה קיימת - לא יזרוק, מנחה הוא דלא יזרוק, הא יותרת ושתי כליות - יזרוק, מנלן? רבי יוחנן דידיה אמר: לריח ניחוח, כל שאתה מעלה לריח ניחוח. ואיצטריך למכתב חלב ואיצטריך למיכתב לריח ניחוח."

רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל מביא פסוק שממנו לומדים שגם אם אין בשר ראוי לאכילה ונשאר רק חלב הרי זה מספיק כדי לזרוק את הדם. ורבי יוחנן עצמו מלמד על ידי דרשת הפסוק, שגם אם נשאר יותרת ושתי הכליות – יזרוק את הדם.

ויש להעיר כמה הערות:
א. באחת האפשרויות הגמרא אומרת שרבי יוחנן אמר את הסברו משמו של רבי יהושע בן חנניא. רבי יהושע זה הוא רבי יהושע "סתם" במשנה. והרי הדין שעוסקים בו בסוגיה הוא אודות דינו של רבי יהושע במשנתנו. יוצא איפוא שרבי יוחנן אומר שרבי יהושע עצמו הסביר את דינו. [ראה "שוטנשטיין", הערה 12] .
ב. בדרך כלל הביטוי "רבי... דידיה אמר..." כוונתו שהאמורא חולק על הדברים הקודמים שהוא עצמו אמר בשמו של חכם קדום יותר. בסוגייתנו אין הדבר כך. רבי יוחנן בא להוסיף דרשה ולא לחלוק, והגמרא בהמשך מסבירה מדוע יש צורך בהוספת הדרשה של רבי יוחנן. אם דברי רבי יוחנן הראשונים נאמרו משמו של רבי יהושע עצמו הרי לא יתכן שרבי יוחנן יחלוק עליו וברור מדוע בסוגייתנו פירוש הביטוי "רבי יוחנן דידיה אמר.." לא בא לחלוק אלא להוסיף.
ג. בסוייתנו הניסוח הוא "רבי יוחנן דידיה אמר...". אם היה מנוסח "ורבי יוחנן דידיה אמר..." אז היה משתמע יותר, שבא לחלוק !!!!
ד. רבי ישמעאל ורבי עקיבא היו תלמידיו של רבי יהושע. כ 9 פעמים בש"ס מופיע הביטוי "אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל" ומספר הפעמים שמופיעים חכמים "משום רבי ישמעאל" – כ 40 פעמים. ו"משום רבי יהושע" – כ 20 פעמים
ו"משום רבי עקיבא" – כ- 20 פעמים.
בכל מקרה משמעות הביטוי "אמר רב... משום רב..." הוא, שלא הכירו ולא שמע ממנו ישירות.