נפנוף והנפה
מנחות סא ע"א
"מוליך ומביא מעלה ומוריד, שנאמר: (שמות כט, כז) אשר הונף ואשר הורם".
פירש רש"י על הפסוק:
"תנופה - לשון הולכה והובאה, וינטילי"ר בלעז {להניף}.
הורם - לשון מעלה ומוריד".
וכן פירש רש"י במסכת סוכה דף לז ע"ב:
"הונף - היינו מוליך ומביא, ונטלי"ר {מנפנף} בלעז.
הורם - מעלה, ואין עלייה בלא הורדה".
מהמילה הלועזית שהביא רש"י נגזרת המילה ונטילטור – שמשמעותו 'עושה רוח'.
לפיכך אותו נפנוף מזלזל שבישעיהו י, לב:
עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם.
הוא בתנועה אופקית, ימינה ושמאלה. וזהו שלא כפירוש מצודת ציון בישעיהו י, לב: "ינופף - ענין הרמה".
וכן בפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מא – תקעו: "מנפף את הדגנים". והשבולים יכולות לנוע רק לצדדים.
וכן נוף האילן הוא החלק המתנופף ברוח.
