הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

ובלבד שיכוין לבו לשמים

מנחות קי ע"א

 
"מתני'. נאמר
בעולת בהמה (ויקרא א') אשה ריח ניחוח,
ובעולת עוף (ויקרא א') אשה ריח ניחוח,
ובמנחה (ויקרא ב') אשה ריח ניחוח,
לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים".

וקשה,
הכיצד אמרו לעיל במשנה בדף קח ע"ב:
"האומר אחד מִכְּבָשַׂי הקדש ואחד מִשְּׁוָרַי הקדש, והיו לו שנים - הגדול שבהן הקדש".
ופירשו בגמרא: "אלמא מקדיש בעין יפה מקדיש".
מניין שהקדיש את הגדול? ואולי הקדיש דוקא את הקטן, אלא שכיון את לבו היטב לשמים?

אלא שצריך שיהו לבו פיו ומעשיו שוים. וכיון שיש לאל ידו, ואינו תורם מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן (בראשית ד, ד), אין זה כוונתו לשמים.
וכן אמרו לעיל בדף קד ע"ב:
"אמר הקדוש ברוך הוא: מי דרכו להביא מנחה? עני.
מעלֶה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני".
מעלָה זו רק בעני נאמרה.
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ (תהלים עד, כא).

דַּ"ךְ