הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב הונא

["סדר הדורות" - אמוראים]

חולין יג ע"א

"בעא מיניה שמואל מרב הונא: מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול?"

בפשטות, מכיון ששמואל שאל את רב הונא משמע שרב הונא היה רבו של שמואל.

על כך מרחיב תוספות מסכת חולין דף יג עמוד א :

בעא מיניה שמואל מרב הונא - משמע שהיה שמואל קטן מרב הונא וכן בריש גיטין (דף ה.) ובפ' יש בערכין (ערכין טז:) הוו יתבי רב הונא וחייא בר רב קמי שמואל משמע כתלמיד היושב לפני רבו

עד כאן תוס' מקשה סתירה. בסוגייתנו משמע ששמואל היה תלמידו של רב הונא. וב"ערכין" משמע להיפך: רב הונא היה תלמידו של שמואל.

ובפרק קמא דגיטין (דף יא:) יתיב רב הונא קמי רבי ירמיה ורבי ירמיה חבירו של רבי זירא הוה כדמוכח בנדה (דף כג.) בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כו' עד כאן הביאו רבי ירמיה לרבי זירא לידי גיחוך ולא גחך ורבי זירא תלמידו של רב יהודה דהוה משתמיט מיניה למיסק לארעא דישראל ורב יהודה תלמידו של רב ושמואל והיה קורא רבי ירמיה לרב הונא דרדקי (גיטין דף יא:)

עד כאן משמע שרב הונא היה תלמידו של רבי ירמיה שהיה חברו של רבי זירא, שהיה תלמידו של רב יהודה שהיה תלמידו של שמואל. כלומר: רב הונא היה דור רביעי של אמוראים [תקופת אביי ורבא].

ויש לומר דתרי רב הונא הוו ומיהו ההוא דערכין (דף טז:) על כרחך תלמידו של רב הוה כדמוכח התם.

עונה תוס': היו שני חכמים שנקראו בשם "רב הונא". והוא לא מפרט. מכל דבריו דווקא משמע שהיו 3 "רב הונא" – כך מסביר המהר"ם בדברי התוס'. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד קנו:

אחד – תלמידו של רב ושמואל.
אחד – רבו של שמואל.
אחד – בדור הרביעי של האמוראים – מאוחר.

דברי תוס' מובאים בהרחבה גם ב"סדר הדורות", כרך ב, עמוד קצב.

אולם חשוב לומר, שיש פרשנים שמסבירים שלפעמים בש"ס גם רב יכול לשאול את תלמידו, ולכן הסתירה שהעלה תוס' בסוגייתנו "נופלת" – שם, ב"מתיבתא" ושם, ב"סדר הדורות".