המבשל בשבת
חולין טו ע"א
"המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית.
...אמר רב חנן בר אמי: כי מורי להו רב לתלמידיה - מורי להו כר' מאיר, וכי דריש בפירקא - דריש כרבי יהודה משום עמי הארץ".
וכתב תוספות:
"מורי להו כרבי מאיר - משמע שכן הלכה וכן דרש רבא [רבי חייא בר אבא] בפרק כירה (שבת דף לח ע"א ע"ש) כרבי מאיר".
וכתב בביאור הגר"א אורח חיים סימן שיח סעיף א:
"התוספות וסייעתם פסקו כר"מ וראייתם ברורה מאד...
ומ"מ דברי התוס' עיקר להלכה...
כבר כתבו תוספות בפ"ק די"ט ושאר מקומות דאנן חשיבי בני תורה, וראיה מבישולי עו"ג, וכל שכן לאחמורי בהוראה, דרב מורי כרבי מאיר. וכל שכן דסוגיא דפ"כ דשבת כוותיה וכל אמוראי שם, וכן עיקר להלכה".
וכתב המשנה ברורה שם ס"ק ג:
"עיין בביאור הגר"א שהאריך להוכיח דלכו"ע אם עשה אותה בשוגג אין לאסור בדיעבד ליהנות ממנה".
וצריך ביאור מה שכתב: "אם עשה אותה בשוגג אין לאסור בדיעבד ליהנות ממנה", הרי לרבי מאיר גם במזיד יש קולא, שיאכל במוצאי שבת.
ועוד קשה למה הזכיר "בדיעבד", הרי פשיטא דאיירי בדיעבד, ושלכתחילה אסור לבשל בשבת.
ושמא י"ל שלא רצה "לדרוש בפירקא" כרבי מאיר, שמא יזידו, כי לא יחששו שיאסרו להם עולמית. אבל בניכר שהיה בשוגג אין לחשוש כל כך.
