סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

דמיא לסאסאה מאי - חיטה

 

"אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: דמיא לסאסאה מאי? אמר ליה: מאן יהיב לן מבשריה ואכלינן" (חולין, יז ע"ב). 

פירוש: אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רב אויא לרב אשי: אם הסכין דמיא לסאסאה [דומה לשער השיבולת] שאינה חלקה לגמרי, אבל אין בה פגימות של ממש, מאי [מה] דינה? אמר ליה [לו]: מאן יהיב לן מבשריה ואכלינן [מי יתן לנו מבשרה ונאכל], כלומר, כשרה לגמרי (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: חיטה    שם באנגלית:    Wheat  שם מדעי:  Triticum aestivum L
 

נושא מרכזי: כיצד נראית סכין הדומה לסאסאה


הערוך מפרש (בערך ססא) שסאסאה היא "כעין שערות השבולת" ובלשונו: "פירוש הענף שבראש השבולת הנראין כמו מחטין ארוכין עונדין ואינן חלקים אלא בולטות מהן כעין שינים דקות מאוד ונקראין מלעין וכו'". מילה זו מופיעה בגמרא גם בסוטה (ה ע"א): "ואם לאו וכראש שבולת ימלו. מאי וכראש שבולת? רב הונא ורב חסדא, חד אמר: כי סאסא דשיבלתא, וחד אמר: כשיבולת עצמה. בשלמא למאן דאמר כי סאסא דשיבלתא, היינו דכתיב וכראש שבולת, אלא למאן דאמר כי שובלתא עצמה, מאי וכראש שבולת? אמר רב אסי, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: משל לאדם שנכנס לתוך שדהו, גבוהה גבוהה הוא מלקט". (1) 

רש"י בסוגייתנו מפרש: "דמיא לסאסאה - ארישט"א זקן השבלים שאינו חלק, כך סכין שאין פיה חלק אבל פגם אין לה אשפר"א בלע"ז". ד"ר משה קטן מתרגם: ארישט"א = זיף, אשפר"א = מחוספס. סאסאה הם המלענים של שבולת החיטה ומיני דגניים נוספים. במדור ה"לשון" בתלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ מוצע שמקור המילה "סאסאה" הוא באכדית ובה משמעות sassata היא עשב.

רב אחא הסתפק מה דינה של סכין שחודה גורם לתחושה הדומה להעברת אצבע על מלען של שבולת ורב אשי השיב לו שסכין כזו כשרה מלכתחילה. על פי דברים אלו פוסק הרמב"ם (שם, הלכה יח): "סכין חדה שהושחזה והרי אינה חלקה אלא מגעתה כמגע ראש השיבולת שהוא מסתבך באצבע, הואיל ואין בה פגם שוחטין בה". בדרך כלל סכין משוננת, הנקראת בלשון חז"ל מגירה, פסולה לשחיטה ואילו שינון קל הדומה לשינון שעל גבי מלעני הדגניים ("מסתבך באצבע") איננו פוסל.

במאמר "קרומית של קנה" התחבטתי ביחס למעמדו של השינון הקיים בשולי עלה מכבד הביצות לאחר שפרופ' זהר עמר הציע את צמח זה ואת חילף החולות כמועמדים להקרא "סימונא דאגמא" (קרומית הקנה הכשרה לשחיטה מלכתחילה). השוואה של צילומים מיקרוסקופיים של מלען חיטה ועלה של מכבד הביצות מצביעה על כך שהשיניים במכבד מסודרות בטור ישר לאורך "להב" העלה והן מסיביות יחסית. השיניים שעל גבי מלען החיטה מסודרות בטור לולייני מסביבו והן עדינות יותר. על פי דברי רב אשי ברור ששינון בדומה למלענים איננו פוסל את להב הסכין. לגבי השינון הקיים על מכבד הביצות השאלה נותרה פתוחה והיא תלויה במידה רבה באופן בו נגדיר את השיעור של "חגירת ציפורן", שהוא שיעור הפגימה הפוסל סכין שחיטה (ראה במאמר הנ"ל).
 

       
חיטה   קטע של מלען

 

   
מלען חיטה - הגדלה * 40        צילם: חגי רענן   מלען חיטה - הגדלה * 40        צילם: חגי רענן

 

   
מכבד הביצות - ניתן לראות את השינון בשולי העלה   מכבד הביצות - שולי עלה - הגדלה * 40        צילם: חגי רענן



הרחבה

מלענים 

בשורות הבאות ארחיב במעט את הדיבור על המלענים ועל תפקידם בחיי הדגניים. המלענים הם זיפים המחוברים לקצה של המוצים (ראה בתמונה המתארת את חלקי שיבולית שבולת השועל). יש להעיר שהמוצים הם למעשה עלי עטיף הפרח (מקבילים לעלי הכותרת בצמחים אחרים).

שבולת שועל - שבולית

למלענים יש תפקיד חשוב בהצלחת הדגניים ולא במקרה הם הצמחים הנפוצים ביותר בערבות ובסוואנות. המלענים מסייעים להפצת גרגירי הדגניים על ידי האחזות בפרוות בעלי חיים החולפים לידם ובנעיצת הזרעים (הגרגירים) בקרקע. בתמונה של יחדות התפוצה של שעורת התבור (תמונה) ניתן לראות שכל יחידת בנוייה מגרגיר פורה ומסביבו שרידי פרחים מנוונים היוצרים מבנה דמוי חץ. חץ זה ננעץ בקרקע ובגלל צורתו המתרחבת בחלקו העליון קשה לעוקרו. כאשר המלענים מתייבשים הם מסתלסלים ודוחפים את הזרע אל תוך הקרקע. השינון (או הזיזים) שעל גבי המלענים מאפשרים את התנועה משום שבלעדיהם המלענים היו מחליקים על גבי הקרקע מבלי להתקדם.

שעורת התבור - יחידות תפוצה

 

הסתלסלות המלענים נגרמת כתוצאה ממתח הנוצר בעקבות התכווצות חלק ממרכיבי דפנות התאים בעקבות התייבשותם כאשר התאית נשארת במרקם המקורי מבלי להתכווץ. וביתר פירוט: דופן תא הצמח בנוי מתאית (cellulose) הערוכה בסיבים ארוכים. הסיבים מקובעים במטריקס (הם עטופים במעין דפוס המקבע אותם) של רב-סוכרים וליגנין, ויוצרים רשת קשיחה המתנגדת ללחץ הטורגור (לחץ הנגרם כתוצאה מהתנפחות חלולית התא (2) על ידי המים). דופן התא בצמחים היא למעשה המקבילה של השלד בבעלי חיים ומעניקה להם את צורתם. סיבי התאית מסודרים בדופן התא בהתאמה לאופי העומס המכאני המופעל עליהם ולא באקראי. כאשר התאים מתייבשים המטריקס המקיף את סיבי התאית מתכווץ, אך לא הסיבים עצמם. כתוצאה מכך נוצר מתח בכיוון אנכי לסיבים, שמשתחרר כשאיברי הצמח היבשים נעים. תנועה זו אחראית לפתיחה מבוקרת של יחידות תפוצה, לירייה של זרעים, ולהסתלסלות של מלענים.
 

שינון מכבד הביצות לעומת שינון מלעני החיטה 

לעיל הצגתי את ההבדלים בין שינון עלי מכבד הביצות ומלעני החיטה בהקשר סכין השחיטה ועתה אנסה להעלות השערה לגבי המשמעות הביולגית של הבדלים אלו. ייתכן שההבדלים בסידור השיניים וגודלן קשורים לתפקידם בחיי הצמח. הזיפים על גבי המלענים משמשים להיאחזות על גבי פרוות בעלי חיים לכן עליהם להיות עדינים יותר וליצור מרקם "דביק". התנועה של מלענים תוך כדי הסתלסלותם מחייבת שהזיפים יהיו מפוזרים סביבם וערוכים בצורה לוליינית כעין בורג. במכבד הביצות השינון נמצא על גבי העלים ולכן איננו קשור להפצה. סביר שתפקידם להגן על הצמח מיונקים אוכלי עשב בדומה לקוצים מסוגים שונים. שורות השיניים הגסות לאורך שולי העלה מקשות על הלחיכה בכך שהן גורמות לחתכים ברקמת הפה. שיניים אלו חייבות להיות גסות ומסודרות בשורה היוצרת כעין משור. זיזים עדינים כדוגמת זיזי המלענים אינם יכולים למנוע את אכילת העלים.
 


(1) פירוש: וְאִם לָאו שאינו חוזר בו מגאוותו "וּכְראשׁ שִׁבּלֶת יִמָּלוּ" (נקטף). ושואלים: מַאי [מה פירוש] "וּכְראשׁ שִׁבּלֶת"? רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא נחלקו בכך, חַד [אחד מהם] אָמַר: כִּי סָאסָא דְּשִׁיבָּלְתָא [כמו מטען עטרת השיער שבראש השיבולת] וְחַד [ואחד] אָמַר: כְּשִׁיבּוֹלֶת עַצְמָהּ. ומעירים: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר [נניח לשיטת מי שאומר] כִּי סָאסָא דְּשִׁיבָּלְתָא [כמו שיער השיבולת] הַיְינוּ דִּכְתִיב [זה הוא שנאמר] "וּכְראשׁ שִׁבּלֶת", ששיער זה מצוי בראש השיבולת, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר [לדעת מי שאומר] כִּי שׁוּבַּלְתָּא [כמו השיבולת] עַצְמָהּ, מַאי [מהי] לשון "וּכְראשׁ שִׁבּלֶת"? אָמַר רַב אַסִי, וְכֵן תַּנָּא דְּבֵי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה הוּא מְלַקֵּט, והכתוב קורא לגבוהה שבשיבולים "ראש השיבולת" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).  
(2) החלולית (Vacuole) היא חלל פנימי התופס את רוב נפחם של תאי צמחים. החלולית מכילה את רוב המים בתאי והלחץ שהיא מפעילה (לחץ הטורגור) על דפנות התא גורמים להזדקפות הצמח. כאשר הצמח מאבד מים לחץ הטורגור יורד והדבר ניכר בכמישת העלים והגבעולים.


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר