סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תנינא חדא זימנא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין כט ע"א


"רוב אחד בעוף: תנינא חדא זימנא: רובו של אחד כמוהו! (הכש פשח, סימן) אמר רב הושעיא: חדא בחולין וחדא בקדשים."

 

1.
הגמרא מקשה, שהרי מהרישא נלמד אותו דין שנלמד מהסיפא.

2.
והגמרא עונה, שבבא אחת מדברת על שחיטת חולין, והשניה – על שחיטת קדשים.

3.
הליכות עולם שער שני פרק ב:

לג. מצינו דמקשה מאי קמ"ל תנינא חדא זימנא מתרי תנאי דחד תנא אמר מילתא ואידך תנא אמרה בדוכתא אחרינא, כי הא דפרק עשרה יוחסין במשנת אבא שאול קורא לשתוקי בדוקי ואמרינן מאי בדוקי אילימא שבודקין את אמו תנינא חדא זימנא ראוה מדברת וכו' ומילתא דהכא אבא שאול אמרה ומילתא דהתם ר"ג ור' יהושע אמרוה

... אלא שיש לומר דהתם בקידושין הכי קפריך תנינא חדא זימנא כלומר אמאי לא תנא לה רבי בחד דוכתא ולומר התם וכן אבא שאול אומר.


הביטוי "תנינא חדא זימנא" [=שנינו פעם אחת=שנינו כבר בעבר] מתאים כאשר הדינים בשתי משניות נאמרו על ידי שני תנאים שונים. כוונת הקושיה במקרה כזה היא, מדוע "רבי" לא הביא את שתי הדעות הזהות במשנה אחת באמצעות הניסוח "... וכן אמר..." [אלא "פיזר" אותן בשתי משניות שונות].

3.1
המשך:

ואין שיטת הגמרא להקשות מאי קא משמע לן תנינא חדא זימנא מתרי תנאי אלא מסתם משנה לסתם משנה ועל רבי קא פריך מאי קמ"ל רבי הא תנינא חדא זימנא.

לעיל מדובר בביטוי "תנינא חדא זימנא" [בניסוח שהוא לכאורה ניסוח חיובי], אבל הביטוי "מאי קא משמע לן תנינא חדא זימנא" שהוא לשון קושיה מוסב רק לגבי שתי משניות כשכל אחת מהן היא "סתם משנה".
והקושי הוא על רבי יהודה הנשיא עורך המשניות: מדוע כתב דין זהה בשני מקומות במשניות.

3.2
עד כאן מדובר ב"כפילות" שבשתי משניות.

3.3
המשך:

וכן מצינו תנינא ממשנה לברייתא, פרק אותו ואת בנו גבי הזורע כלאים לוקה וכו' [חולין דף פב] ומקשינן תנינא נזיר שהיה שותה יין כל היום וכו' והך דהזורע כלאים לוקה אינה משנה אלא ברייתא

הוא מציין שיש ביטוי "תנינא" [הוא לא מדגיש שמדובר כשביטוי זה מוזכר בפני עצמו ללא "... חדא זימנא"], שכוונתו לציין קושיה על כפילות בין משנה וברייתא.
והקושיה היא, מדוע הברייתא שונה דין שמוזכר כבר במשנה ["ממשנה על ברייתא"]!

3.3.1
ויש להעיר:
תוספות מסכת חולין דף פב עמוד ב:
הוא מתייחס למקור שהובא לעיל בסעיף 3.3:

תנינא נזיר שהיה שותה כו' - אף על גב דהך דהזורע כלאים ברייתא היא ובכמה ברייתות שונה מה שבמשנה

תוס' מעיר, שמקובל בש"ס שברייתות אומרות דברים שנאמרו במשניות! הוא קובע זאת כעובדה ולא כשאלה, ולכאורה לא כאמור בסעיף 3.3.

3.3.2

מ"מ היה לו לשנות באותו ענין ששונה במשנה וכה"ג אשכחן בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עד.) גבי אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי דפריך תנינא מה טיבו של עובר זה כו' ופי' שם בקונטרס דהכי פריך תנינא כלומר התם הוה ליה למיתני.

לכן, תוס' מפרש את הביטוי "תנינא" - [באופן של האמור לעיל בסעיף 3.3] - שבא להקשות שהברייתא היתה אמורה להיות קשורה לאותו דין [באותה סוגיה] שמובא במשנה "התם הוה ליה למיתני".

3.4
המשך ה"הליכות עולם":

ומברייתא למשנה אין שיטת הגמרא להקשות מאי קמ"ל תנינא חדא זימנא (דכמה) [ובכמה] דוכתי אשכחנא בברייתא מה ששונה במשנה

הוא מדגיש שאין מקשים מברייתא על משנה, כלומר, אי להקשות מדוע נאמר במשנה מה שנאמר בברייתא.

3.5
המשך:

אלא דהכי קא פריך דמכל מקום היה לו לשנות הברייתא באותו ענין ששונה במשנה אחר שהדין אחד, וכן כתבו שם התוספות (וז"ל):

שאלת "תנינא" מתייחסת רק לשאלה מדוע הברייתא לא מובאת באותה סוגיה שבה מובאת המשנה באותו עניין.
דבריו מבוססים על האמור בדברי תוס' לעיל בסעיף 3.3.2.

4.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל סא :

וכגון זה כתבו רש"י והתוס' בפ"ב דחולין דף ל"א א' דלא פרכינן הא תנינא חדא זימנא במילתא דאתיא מדיוקי

והיינו טעמא כדכתיבנא דכיון שלא בא מפורש במתניתין אין זה כפל ועל כגון דא רגיל תלמודא לתרוצי ולמימר פלוני דיוקא דמתני' אתאי לאשמועינן עיין שבת דף ל"ז ב' ושבועות דף כ"ט ב'
ומצאתי מחודש בעירובין דף פ"ה ב' דמקשה מאי קמ"ל תנינא ומדיוקא מייתי לה ועיין הליכות אלי כלל תקי"ג:

ה"יד מלאכי" מוסיף ששאלת "תנינא חדא זימנא" היא רק כאשר הדין כתוב במפורש במשנה ולא כאשר הדין נלמד מתוך דיוק במשנה.

5.
בתחילת דבריו [לא צוטט לעיל] ה"יד מלאכי" מסביר שישנו ביטוי נוסף בש"ס "אף אנן נמי תנינא", כלומר יש סיוע לאמורא מדברי משנה, והגמרא לא מביאה זאת כקושיה "מאי קא משמע לן, תנינא" = מה האמורא משמיע לנו הרי דין זה כבר נלמד ממשנה?

6.
והוא מביא הבחנה מאד יסודית וחשובה:
כשהדין במשנה ברור ולא נלמד מתוך דיוק אז מופיע כקושיה "מאי קמ"ל, תנינא?" – כי המשניות היו ידועות לאמוראים, אבל כאשר הדין נלמד מדיוק אי אפשר להקשות ממנו אבל אפשר להביא ממנו ראיה לאותו אמורא.

6.1
וגם לגבי "תנינא חדא זימנא", כיון שמדובר בשתי משניות יש מקום לשאלה, אבל אם מדובר בברייתא ומשנה לא בהכרח תמיד ניתן לשאול השאלה של "תנינא חדא זימנא".

7.
הערה: בסוגייתנו השאלה "תנינא חדא זימנא" חזקה מאד מפני ששתי ה"משניות" הן הרישא והסיפא של אותה משנה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר