סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה: תיקו דאיסורא לחומרא

[כללי פסיקה]

חולין ל ע"ב


"איבעיא להו: לבי רב דאמרי תחת העור איני יודע, תחת מטלית, מהו? תחת צמר מסובך, מהו? תיקו.
בעי רב פפא: החליד במיעוט סימנים, מהו? תיקו."

 

1.
רש"י מסכת חולין דף ל עמוד ב :

תיקו - וכל תיקו דאיסורא לחומרא.

החליד במיעוט סימנין - לאחר ששחט רובו בהכשר מי אמרינן הא אישתחיט שפיר ברוב סימנין או דלמא כולה חדא שחיטה היא ואית בה חלדה ובמיעוט קמא פשיטא לן דנבלה ודאי.
תיקו - ולחומרא וגבי הגרמה נמי דפירקא קמא (לעיל /חולין דף יט) בין שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש בין הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש בין שחט שני שלישי והגרים שליש מספקא לן דלמא סבירא לן כרבנן טרופאי דמיטרפי בכל חדא מינייהו ועבדינן לחומרא

ואע"ג דשנינן לעיל (חולין דף כט) שחט חצי גרגרת ושהה בה וגמרה כשרה ואוקימנא בעוף ואכשרנא ממה נפשך דאי מחצה על מחצה כרוב הא עבד ליה רובא אלמא דמכי עבד רובא בכשרות לא חייש לפסולא דמיעוטא לא סמכינן אההוא שנויא דדיחוי הוא דדחייה
וטעמא משום דמחצה על מחצה אינו כרוב ובשחיטה קמייתא לא מידי עביד וכי שהה בפלגא קנה לא איטריף
אבל במיעוטא בתרא בין דקנה ובין דוושט ובמיעוטא קמא דוושט מיטרפא ואף בהלכות גדולות כתוב והיכא דשהה בסימנין בין בתחלה ובין בסוף אסור דכיון דלא אפשיט לן עבדינן לחומרא.

רש"י מביא בסוגייתנו כמה מקרים של בעיות שלא הוכרעו בגמרא, ורש"י פוסק שכל "תיקו" בגמרא בענייני "איסורים" פוסקים לחומרא. וכן לגבי "בעיא דלא איפשיטא"!

2.
וכן מסביר ה"כסף משנה" בדעת הרמב"ם [הלכות שחיטה פרק ג הלכה י].

כסף משנה הלכות שחיטה פרק ג הלכה י:

וכן אם שחט מיעוט הסימנין בהחלדה וכו'. פרק השוחט (חולין דף ל':) בעי רב פפא החליד במיעוט הסימנין בהחלדה וגמר השחיטה בכשרות מהו מי אמרינן שיעור הכשר שחיטה דהיינו רוב הסימנין בעינן בהחלדה או דילמא אפילו במיעוט פסלה חלדה תיקו ולחומרא והוי נבלה מספק

3.
ומובא בפרשנים שיתכן שרש"י סובר שגם אם מדובר כאן בספק דרבנן והיינו צריכים לומר ספיקא דרבנן – לקולא, הרי שבספק שנשאר ב"תיקו"- הדין הוא לחומרא אפילו בספק דרבנן. ["מתיבתא", הערה יט, וב"ילקוט ביאורים", עמוד קח].

4.
הליכות עולם שער חמישי פרק ג:

טו. נקטינן תיקו דאיסורא לחומרא ודממונא לקולא:

הוא לא מבדיל בין דאורייתא לדרבנן.

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרלד:

תיקו דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא. כן כתבו הרי"ף והרא"ש בפרק במה אשה ... וזו היא שיטת הרמב"ם ור"ח ז"ל כמו שכתבו הגהות מיימוניות בפ"ב מהלכות חמץ ומצה ... וכן נראה דעת הראב"ד בספר תמים דעים סי' רמ"ב דף ע"א א' דעל כמה בעיות שנשארו בתיקו בריש משילין כתב הוא ז"ל דספיקא דרבנן נינהו ולקולא ... וראיתי שכבר קדמני בהאי כללא מוהרש"א בספר יבין שמועה כלל רפ"ח ויליף לה מההיא דפרק המדיר [דף] ע"ג ב' דקאמר רבא תנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא גבי איסורא לחומרא ובדאורייתא הוי

הוא מביא כמה ראשונים שמבדילים בין דאורייתא לדרבנן, והכלל שלהם הוא "תיקו דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא"

5.1
המשך דבריו:

והנה מלבד שאין ראייתו מכרעת דהא התם לאו בתיקו עסקינן אלא דמסתפק התנא בדעות בני אדם וכמ"ש רש"י שם בהדיא, ...

הוא מבדיל בין "תיקו" [ואז אולי אף ב"תיקו" בדין דרבנן יהיה הדין "לחומרא"] לבין ספק בהכרעה במחלוקת חכמים [ואז בדין דרבנן יהיה הדין "לקולא"].

5.2
המשך דבריו:

אכן מדי עברי בהגהות מיימוניות דפ"ב מהלכות חמץ ומצה ראיתי שכתבו שהגאון ר"א ממיץ ושאר גאונים סוברים דבשל סופרים נמי אמרינן תיקו דאיסורא לחומרא ע"כ ...
...הרי מצאתי להרא"ם ז"ל בספר יראים שלו עמוד הביאה סי' רי"ז דף צ"ט א' גבי עריות שכתב וז"ל קבלה הוא בידינו כל תיקו דאיסורא אפילו בדרבנן לחומרא ושמעתי שכן פי' ר"ח ז"ל כל תיקו דחשיב כספיקא הלכך בדאורייתא ובדרבנן ספק של תיקו לחומרא עכ"ל

לפי המקורות לעיל גם ב"תיקו" בדין דרבנן ההלכה תהיה "לקולא".


5.3
המשך דבריו:

...דלא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא אלא בדבר שהספק בא מעצמו אבל בספק שנפל מחמת חסרון ידיעה לא אזלינן לקולא
וכל מה שנשאר בתיקו הוא מחסרון ידיעה ע"כ


הוא מדגיש שיש הבדל בין ספק ש"בא מעצמו" לספק מ"חמת חוסר ידיעה". בספק שבא מעצמו הרי ספיקא דרבנן לקולא. אבל בספק שנפל מחמת חסרון ידיעה לא אזלינן לקולא.
"ספק שבא מעצמו" מתייחס כנראה לספק שנולד מחמת מחלוקת בין חכמים בש"ס שלא נפתרה. וספק מחמת חוסר ידיעה מתייחס כנראה לספקות בעניינים של עובדות.

5.4

ואף גם זאת אינו מתיישב על הלב יען ראיתי להפר"ח י"ד סי' ק"י בכללי הספק ספיקא כלל י"ז שכתב דספיקא דדינא ובעיא דלא איפשיטא בגמרא לא הוי ממש כספק הבא מחמת חסרון ידיעה ...

הוא מטיל ספק בהבחנה לעיל בסעיף 5., וטוען שספיקות מסוג "ספיקא דדינא" ו"בעיא דלא איפשיטא" לא מוגדרים ממש כספק מחמת חוסר ידיעה, ובכל זאת כנראה שהדין בהם הוא לקולא!



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר