סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "משנה לא זזה ממקומה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין לב ע"ב


"אלא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, לא קשיא: כאן קודם חזרה, כאן לאחר חזרה, ומשנה לא זזה ממקומה."

 

1.
הגמרא הציגה סתירה בין משנתנו למשנה להלן. במשנה להלן מדובר לפי דעתו הראשונה של רבי עקיבא לפני שחזר בו והודה לרבי ישבב שכל שנפסלה בשחיטה הרי היא נבלה. ואילו במשנתנו מדובר בדעתו של רבי עקיבא אחרי שחזר בו והודה לרבי ישבב שפסיקת הגרגרת נחשבת כנבילה.

2.
וממשיכה הגמרא לומר, שלמרות שמשנתנו מדברת אחרי שרבי עקיבא חזר בו, בכל אופן השאירו גם את המשנה הבאה במקומה למרות שרבי עקיבא חזר בו ממנה - "לא זזה ממקומה".

3.
רש"י מסכת חולין דף לב עמוד ב:

אלא אמר רבי יוחנן - משנה זו דאלו טריפות רבי עקיבא אמרה קודם שחזר בו ומשנתינו דקתני והודה לו רבי עקיבא לאחר חזרה.
ומשנה - דאלו טרפות אחר שנשנית בבית המדרש לא זזה ממקומה לא שכחוה התנאים ולא עקרוה ממשנתם אע"פ שחזר בו רבי עקיבא וחזרו ושנו וקבעו במשנתם אף לאחר החזרה ואע"פ שזו קודמת לזו אין סדר למשנה
ואע"ג דבחדא מסכת אמרינן בלפני אידיהן (ע"ז דף ז) יש סדר למשנה ה"מ סתם ואח"כ מחלוקת או מחלוקת ואח"כ סתם שהקפידו החכמים בסדורו משום דמחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם אבל במילי אחרנייתא לא קפדינן אסידרא.

רש"י מעלה שאלה: כיצד יתכן שהמשנה הקדומה מבחינה היסטורית [זו שלהלן] נכתבה אחרי המשנה המאוחרת יותר מבחינת הזמן [משנתנו].

3.1
והוא עונה "אין סדר למשנה", כלומר, המשניות לא נכתבו פי סדר חיבורן.

3.2
ושוב הוא מקשה, והרי הכלל הוא שבאותה מסכת "יש סדר למשנה".

3.3
עונה רש"י: רק לגבי משנה "סתומה" - שהלכה כמותה - יש חשיבות לסדר המשניות מפני שיש כלל "סתם ואחר כך מחלוקת – אין הלכה כסתם", ולכן יש חשיבות לסדר המשניות.

3.4
אבל עדיין קצת קשה: למה באמת הסדר לא כפי הסדר הכרונולוגי?

3.5
ויש לומר שכנראה יש עניין תכני בסידור המשניות והסדר הכרונולגי [אם אין לו חשיבות הכרעתי, כמו "סתם" ואחר כך "מחלוקת"] הוא "מישני" בחשיבותו לעומת הסדר התוכני והענייני בסדר המשניות.

4.
הליכות עולם שער שלישי פרק ב:

יז. פעמים סתם רבי משניות סותרות, ומפרש בריש שבועות ורבי היכי סתם הכא הכי והכא הכי ומתרץ רבי מעיקרא סבר לה כפלוני וסתמה והדר סבר לה כפלוני וסתמה ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה,

שאע"פ שחזר בו רבי מקמייתא מאחר שפשטה ברוב התלמידים לא היה יכולת לשכחה מפיהם ולבטלה מבית המדרש והניח את שתיהן והאחרונה עיקר אחר שחזר בו רבי מן הראשונה:

הוא מסביר שהדין הראשון שנלמד מהמשנה ה"סתומה" הראשונה נקלט היטב אצל התלמידים ולא היה יכול לבטלה מהם ולכן כנראה הודיע להם שבכל זאת הוא מתקן, והעיקר כמשנה המאוחרת יותר.

4.1
הסבר זה נראה קשה: אם רבי יהודה הנשיא ידע שנפלה טעות מדוע יש ענין להשאירה בכלל אצל התלמידים?

4.2
ייתכן להסביר: הרי שאלה זו ניתן לשאול על כל המחלוקות בש"ס. אחרי שהוכרע הדין כשיטה מסויימת מדוע המשנה [או אפילו הגמרא] מביאה גם את הדעה שלא התקבלה להלכה?

4.3
אלא יש לומר שתי תשובות בדבר:
האחת – על ידי השוואה של שתי הדעות ניתן להבין טוב יותר גם את הדעה שהלכה כמותה.
השניה – אם תוך כדי דיון יתברר שתנא מסויים סובר שדין מסויים הוא לא כהלכת רבי יהודה הנשיא נוכל לומר שאותו תנא סובר כאותה משנה שרבי יהודה הנשיא סבר ב"צעירותו".

4.4
יתכן לומר שכלל זה מסביר גם את הכלל הידוע "סתם ואחר כך מחלוקת – אין הלכה כסתם" וכן: "מחלוקת ואחר כך סתם – הלכה כסתם" רואים מכאן שיש משמעות למוקדם ולמאוחר.

5.
דבר מעניין אומר ה"יד מלאכי":
יד מלאכי כללי הפוסקים כללי שאר הפוסקים:

משנה לא זזה ממקומה אמרינן אף בפוסקים ולפיכך אין להקשות על הפוסק דאחר מסקנתו בפרק הרבית הוה ליה למחוק ולבטל דעתו דפרק כל שעה דכמה דברים מצינו בגמרא שהם דברים דחוים דלא כהלכתא
ואף על פי כן לא הקפידו למוחקם, חוט השני סי' צ"ו דף צ"ז ב' ועיין כנסת הגדולה א"ה סימן קי"ט הגהות הטור אות מ"ח שכתב כיוצא בזה על סתירת דברי הש"ע:

יתכן שההסבר לעיל - בסעיף 4.3 - מתאים אף כאן. הפוסק לא מחק את "טעותו" כדי שהלומד יוכל ללמוד גם את ה"טעויות". שאם הפוסק לא היה בכלל כותב את הטעות יתכן שהלומד יטען שהפוסק לא התייחס לזה והוא עצמו סובר כאותה דעה.

6.
וראה גם בספרו של הרב מרגליות "יסוד המשנה ועריכתה", שלפני רבי יהודה הנשיא היו כבר משניות ידועות.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר