סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אומר היה רבי..." / "רבי... היה אומר"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין פא ע"א


"אמר רב המנונא: אומר היה רבי שמעון, אין אותו ואת בנו נוהג בקדשים, מאי טעמא - כיון דאמר רבי שמעון שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה, שחיטת קדשים נמי שחיטה שאינה ראויה היא."

 

1.
היו כמה חכמים בשם רב המנונא:

1.1
בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, רבי יהודה הנשיא שמע עליו (ירושלמי, תענית, פ"ד ה"ב)

1.2
אמורא בבלי בדור השני, תלמיד מובהק של רב (כמו רב הונא)

1.3
בדור השלישי - תלמידו של רב יהודה ותלמידו של רב הונא. תלמיד חבר של רב חסדא

1.4
בדור הרביעי – חבר מובהק של רבא ושל אביי. רבו של רב פפא.

2.
אם בסוגייתנו מדובר ברב המנונא הראשון שחי קצת בתקופת רבי יהודה הנשיא הרי שיתכן שאף שמע את רבי שמעון [רשב"י] שחי בדור שלפני רבי יהודה הנשיא.

2.1
לפי הנ"ל מדוע הגמרא מנסחת: "אמר רב המנונא אומר היה רבי שמעון" ולא: "אמר רב המנונא אמר רבי שמעון", או: "אמר רב המנונא משום רבי שמעון" [אם לא הכירו].

2.2
אולי ניתן לומר, שהביטויים "אומר היה רבי...", ו"רבי... היה אומר" יכולים להתפרש, שרבי שמעון לא אמר את הדברים במפורש, אלא שרב המנונא מסיק את הדין מדברים אחרים שאמר רבי שמעון.

2.3
ואולי כוונת שני הביטוי הנ"ל היא, שמדובר בהלכה עקרונית ויסודית.

3.
בהמשך הסוגיה:

מתיב רבא: אותו ואת בנו קדשים בחוץ, רבי שמעון אומר שני בלא תעשה, שהיה רבי שמעון אומר, כל הראוי לבא לאחר זמן - הרי הוא בלא תעשה, ואין בו כרת; וחכמים אומרים כל שאין בו כרת אינו בלא תעשה; וקשיא לן:

4.
ואולי כן יש הבדל במשמעות בין שני הביטויים, שהרי הביטוי "שהיה רבי שמעון אומר" מופיע במשנה עצמה, ולכן אין הכוונה – כמו שהסברנו לעיל – שאמורא הסיק מדברי רבי שמעון.

4.1
אלא כוונת הביטוי "היה רבי... אומר" שבא לחלוק על חכמים גם במקומות שלא משמע ממש שחכמים חולקים עליו.

4.2
דוגמא לנ"ל:
הלכות רי"ץ גיאת הערות יצחק ירנן הלכות לולב עמוד קכח:

ע"א. ודע דבסוגיא ההיא מייתי הש"ס ברייתא דהיה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר ונטעתם כל עץ איני יודע שהוא עץ מאכל מה ת"ל עץ מאכל עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שפלפלין חייבין בערלה וכו'.
ותמה בס' תוספות יום הכפורים (ביומא דף פ"א) על הרמב"ם שהשמיט דין זה, ומתרץ דמדאיתא בברייתא היה רבי מאיר אומר משמע דרבנן פליגי ופטרי פלפלין מערלה ופסק הרמב"ם כחכמים עיי"ש. ..

4.3.
ולכן לפעמים הרמב"ם לא מזכיר את מה שהובא בסגנון זה בשם רבי מאיר מכיון שחכמים חולקים עליו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר