הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "חסורי מחסרא והכי קתני"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין פא ע"א

"מתיב רבא:
אותו ואת בנו קדשים בחוץ, ר' שמעון אומר שני בלא תעשה, שהיה רבי שמעון אומר, כל הראוי לבא לאחר זמן - הרי הוא בלא תעשה, ואין בו כרת; וחכמים אומרים כל שאין בו כרת אינו בלא תעשה;

 וקשיא לן: קדשים בחוץ שני בלא תעשה? קמא - מיקטל קטל, שני - מקבל בפנים הוא, כרת נמי ליחייב!

ואמר רבא ואמרי לה כדי: חסורי מיחסרא והכי קתני,

[3 חלקים]

קדשים,
חלק א: שניהם בחוץ, לרבנן, ראשון - ענוש כרת, שני - פסול ופטור מלאו דשחוטי חוץ, לרבי שמעון - שניהם ענושים כרת;

חלק ב: אחד בחוץ ואחד בפנים, לרבנן, ראשון - ענוש כרת, שני - פסול ופטור, לרבי שמעון - שני כשר;

חלק ג: אחד בפנים ואחד בחוץ, לרבנן, ראשון - כשר ופטור, שני - פסול ופטור, לרבי שמעון - שני בלא תעשה.

ואי סלקא דעתך: אין אותו ואת בנו נוהג בקדשים, שני אמאי בלא תעשה ותו לא? כרת נמי ליחייב! אלא אמר רבא, ...
 

1.
לפי דברי רבא ה"חיסורי מחסרא" נראה ממש תיקון של גירסת הברייתא/משנה. וכנראה לא מדובר "רק" בפרשנות.

2.
אולם קשה מאד כיצד אפשר לתקן גירסא באופן כל כך רחב ומקיף.

3.
אולם מדברי הרמב"ן משמע, שדברי רבא כאן הם פירוט והסבר למחלוקת חכמים ורבי שמעון ורק הפיסקה השלישת היא תיקון צטוט [ראה גם "שוטנשטיין", הערה 17]:

בדברי המשנה/ברייתא: ר' שמעון אומר שני בלא תעשה, שהיה רבי שמעון אומר, כל הראוי לבא לאחר זמן - הרי הוא בלא תעשה, ואין בו כרת; וחכמים אומרים כל שאין בו כרת אינו בלא תעשה

בדברי רבא: אחד בפנים ואחד בחוץ, לרבנן, ראשון - כשר ופטור, שני - פסול ופטור, לרבי שמעון - שני בלא תעשה.

משמע מדבריו: שני החלקים הראשונים זהו הסבר הנפקא מינה בין חכמים ורבי שמעון.
והחלק השלישי - הסבר מפורט לדברי המשנה/ברייתא, וכאן כנראה גם מדובר "רק" בהסבר ולא בשינוי גירסת המשנה בפועל.

4.
ה"חיסורי מחסרא והכי קתני" כאן לכוארה לא דומה לממשעו הב בדרך כלל, שם הגמרא מובםה קטע שקור לקטע המצוטט עם מיל קר "אבל" שבאה להבדיל בין שני מקרים.

4.1
ואולי גם כאן כוונת רבא לומר "...אבל אחד בפנים...".