אין חוששין לזרע האב
חולין עט ע"א
"מאי הוי עלה?
תא שמע, דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: הכל מודין בפרי עם האם - שאסור, שמע מינה - ספוקי מספקא ליה, שמע מינה.
אמר ליה רבי אבא לשמעיה: אי מעיילת לי כודנייתא בריספק - עיין להנך דדמיין להדדי, ועייל לי. אלמא קסבר: אין חוששין לזרע האב".
קשה,
הגמרא הסיקה בלא מחלוקת מדברי רב הונא בריה דרב יהושע ש"ספוקי מספקא ליה", כלומר שקיים ספק שמא חוששין לזרע האב. כיצד אם כן מסיקה הגמרא מיד מדברי רבי אבא שאין חוששין לזרע האב, בלא לומר שהוא חולק על רב הונא בריה דרב יהושע? וכיצד הביאו הרמב"ם והשו"ע להלכה גם את דברי רב הונא בריה דרב יהושע וגם את דברי רבי אבא? [כקושיה זו על הרמב"ם הביא בשו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם) הלכות כלאים פרק ט הלכה ו].
אמנם יש שביארו שבדברים "אין חוששין לזרע האב" כוונת הגמרא רק לחומרא – שמחמירים גם כאפשרות שאין לזרע האב השפעה. אלא שקשה, הרי לשון 'אין חוששין' משמעותה לקולא – שאין חשש, והיה לגמרא לומר 'חוששין דליתא לזרע האב'.
עוד קשה,
הכיצד הסיקה הגמרא מדברי רבי אבא כביאור רש"י: "קסבר אין חוששין - והוי כלאים בני החמורה ובני הסוסיא דאי חוששין כולן שוין שבכולן יש ב' צדדים", ואולי רבי אבא לא התיר לשמשו כלל לרתום בן חמורה עם בן סוסה, אלא אדרבה ציווהו שעליו להבחין ביניהם באותם הסימנים שהזכירו: "אמר אביי: עבי קליה - בר חמרא, צניף קליה - בר סוסיא; ואמר רב פפא: רברבן אודניה וזוטרא גנובתיה - בר חמרא, זוטרן אודניה ורבה גנובתיה - בר סוסיא". וכן בירושלמי מסכתות ברכות פרק ח הלכה ה; וכלאים פרק ח הלכה ג: "ואלו הן הסימנין אמר רבי /יהודה/ [יונה] כל שאזניו קטנות אמו סוסה ואביו חמור. גדולות אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא מפקד לאילין ד[רבי יודן] נשיאה אין בעיתון מיזבון /מוליון/ [מולוון] אתון זבנין לו אזניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור". גם בזנים של פרדות ימינו ניכר הבדל בין בני סוסה (Mule) לבני אתון (Hinny).
אלא יש לפרש שבדברים "אין חוששין לזרע האב" כוונת הגמרא לענין שונה מהאמור לפני כן, ואכן צריך להביא פרדות שאימן שווה ויהיה ניכר הדבר בסימנים כמפורש ברמב"ם הלכות כלאים פרק ט הלכה ו: "לפיכך הרוצה להרכיב פרד על פרדה או למשוך בשתי פרדות בודק בסימני אזנים וזנב וקול אם דומין זה לזה בידוע שאמן ממין אחד ומותרין". ורק במקרה כזה "אין חוששין לזרע האב", והפירוש כלשון רש"י שבתחילת העמוד: "לא אמרינן אתי צד סוס ומשתמש בצד חמור שצד סוס וחמור יש בשניהם – להא לא חיישינן". כלומר שלא חוששים שמא מצד אחד הפרדה נחשבת לסוסה גמורה כאמהּ ומצד שני שמא אסור לרותמה יחד עם פרדה כמותה שהיא חצי חמור משום זרע האב.
