הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: "תנא קמא" נגד רבי יוסי ורבי שמעון

[תנאים: כללי פסיקה]

חולין פה ע"א

ורבי יוסי לטעמיה, דאמר אשה ודאית נמי תקעה, דתניא: בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל סומכות,
רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות רשות. "

1.
בברייתא מובאת מחלוקת מאד מפורסמת האם נשים רשאיות לסמוך על הקרבן לפני הקרבתו. וסוגייתנו וסוגיות נוספות בש"ס קושרות מחלוקת זו לנושאים שונים בש"ס, כגון האם אשה רשאית לתקוע בשופר; והאם הדין הוא בדיני דאורייתא או רק בדרבנן, והאם מדובר בלכתחילה או גם בדיעבד, ועוד.

2.
המחלוקת היא, האם היא רשאית והמעשה שלה נחשב כמצוה לכל דבר ועניין [למשל, לגבי ברכה], או שהיא רשאית אבל לא נחשב לה כמצוה [ולא כעבירה – אם תתקע ביום טוב], ועוד.

3.
המחלוקת היא בין "תנא קמא"="חכמים" לרבי יוסי ורבי שמעון. אם כוונת הביטוי "חכמים" היא שאמנם בבית המדרש של התנאים היו חכמים רבים שפסקו כך, ומולם היו "רק" שני חכמים שחלקו - רבי שמעון ורבי יוסי, הרי שמבחינה הלכתית אין כאן הכרעה. מפני שגם שני חכמים נחשבים כ"רבים" לעניין הכרעה כרבים, ואז יש כאן "רבים" מול "רבים" ואין הכרעה חד משמעית. [ואין זה כהכרעה כרבים מדין הכרעה בבית דין – "אחרי רבים להטות" - שיש משמעות למספר הדיינים בכל "צד" -כך משמע בפשטות משיטות הראשונים].

4.
אם נאמר שה"תנא קמא" נחשב כ"סתם משנה" הרי שהלכה כמותו גם נגד רבים [לפי כמה שיטות], ויש לפסוק כתנא קמא.

5.
ואם נקבע ש"תנא קמא" הוא דעת יחיד [אולי רבי מאיר – "סתם משנה רבי מאיר"], הרי שהלכה צריכה להיות כרבי יוסי ורבי שמעון. וביחוד שהכלל הוא שהלכה כרבי יוסי מחברו [ולא נגד רבים] אבל כשמצטרף אליו רבי שמעון ייתכן שהלכה כמותם.

6.
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ח:

הכל סומכין חוץ מחרש שוטה וקטן ועבד ואשה וסומא ונכרי, ואין השליח סומך שאין סמיכה אלא בבעלים שנאמר וסמך ידו לא יד אשתו ולא יד עבדו ולא שלוחו.

בפשטות הרמב"ם פוסק כתנא קמא ["סתם" במשנה], אולם הגר"א סובר שדעת הרמב"ם שנשים "סומכות רשות" בכל מצוות התורה [להתעטף בציצית; ולקיים כל מצוה שהיא פטורה ממנה] ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד פח. וכנראה רק בסמיכת קרבן בלבד - אומר הרמב"ם - שאינן סומכות.

7.
דעות הראשונים שפוסקים שנשים "סומכות רשות" מבוססות על סוגיות אחרות בש"ס [ראה "ילקוט ביאורים", שם]. ונראה שניתן לומר שמחלוקת הראשונים כמי לפסוק בסוגייתנו תהיה תלויה בשני הצדדים שהעלינו: האם הלכה כתנא קמא או כרבי יוסי ורבי שמעון.