הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "פליג ולא קתני" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות ב ע"א

וליטעמיך המשתתף לו, והמקבל ממנו, והנותן לו בקבלה דלא קתני, הכי נמי דלא פליג?
אלא פליג ולא קתני, ה"נ - פליג ולא קתני.

 

1.
הגמרא טוענת שאפשר לומר שרבי יהודה חולק למרות שהמשנה [שהיא "סתם משנה"] לא מזכירה את דעתו. הכוונה היא: מפני שבברייתא מבואר שרבי יהודה חולק במפורש על חכמים והוא סובר שיהודי שקונה חמור בשותפות עם גוי חייב בבכורה, למרות שדעתו זו לא נכתבה במשנה, כך יתכן שרבי יהודה חולק גם על מקרים אחרים במשנה, ואין להוכיח מהעובדה שדעתו של רבי יהודה לא מוזכרת במשנה שהוא מסכים לדעת חכמים.

2.
נוכל ללמוד מכאן עיקרון חשוב: בהחלט רשאי תנא בברייתא לחלוק על תנא במשנה, אולם בסוגייתנו יש חידוש, שניתן לומר שהוא חולק במשנה גם על דינים אחרים למרות שדעתו לא מוזכרת שם במפורש [וגם לא בברייתא]!

3.
השאלה היא, האם המשנה קדמה [מבחינה היסטורית] לברייתא, או להיפך, הברייתא קדמה למשנה, ואז ברור ש"רבי" סתם את משנתנו והכריע בכך כדעת חכמים ולא כרבי יהודה בברייתא.