הקרחנין והננסין והזבלגנין
בכורות מג ע"ב
"תניא: הקרחנין והננסין והזבלגנין - כשרים, ולא אמרו פסול אלא משום מראית העין. מאן האי תנא? ר' יהודה היא, דתניא, ר' יהודה אומר: הכהנים - לרבות הקרחנין".
מנין למד רבי יהודה לרבות קרחנים דוקא ולא אחר? ומניין ריבה גם את הננסין והזבלגנין?
פירש רש"י: הכהנים - וערכו בני אהרן הכהנים (ויקרא א, ח). לרבות את הקרחנים - שכשרים לעבודה על פסוק זה מצאתיה בתורת כהנים.
המילה הכהנים מוזכרת רבות בפרשות הקרבנות, ומביא רש"י מהספרא (ויקרא – דבורא דנדבה פרשה ד פרק ו) שדרשה זו נדרשה דוקא מהפסוק (ויקרא א, ח) וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר.
מעתה מבואר שהפסוק ממשיך ומרבה את הכהנים הכשרים לעבודה זו ולשאר עבודות. שכן קי"ל בכל מקום ש"אתים וגמים ריבויין" הם (ירושלמי מסכת ברכות פרק ט ה"ה; ועוד). המילה "את" באה לרבות מי בכלל הכהנים הכשרים:
אֵת הַנְּתָחִים – לרבות את הננסין, הנראים כחתוכים ומנותחים.
אֶת הָרֹאשׁ – לרבות את הקרחנים, שראשם גלוי וניכר.
וְאֶת הַפָּדֶר – לרבות את הזבלגנין שעיניהם זבות וזולגות מים (רש"י), כי משמעות לשון פדר מורה על נזילה, כדברי הרש"ר הירש בפסוק זה:
"פדר קרוב, כנראה, ל"פטר". ההוראה הראשונה של "פטר" היא הפרשה אורגנית; כך "פטר רחם", "פטורי צצים" (מלכים א' ו, יח); וכן גם "פוטר מים" (משלי יז, יד): אף הוא מורה על גיחת מים מן המקום שנעצרו בו עד כה".
