מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

התבטאויות חריפות

לוי שאל את רבי, מדוע במשנה הראשונה במסכת, נרשמו רק 15 נשים שפוטרות זו את זו מיבום וחליצה, ניתן להוסיף גם: אמו אנוסת אביו- שנשאה אחיו מאביו אחרי כן, ומת בלא בנים, ונפלה לפני בנה לייבום. על כך השיב רבי בחריפות: "כמדומה לי שאין לו מח בקדקדו" (יבמות ט ע"א). לפיו, דין אמו אנוסת אביו, אם יכול לשאתה או לא, שנוי במחלוקת ר' יהודה וחכמים (יבמות צז ע"א), ובמשנה אין מונים דינים השנויים במחלוקת, או שהמשנה היא לפי ר' יהודה האוסר אמו אנוסת אביו. עם זאת, לוי הוסיף במשנתו אמו אנוסת אביו (יבמות י ע"א).

הרב יאיר בכרך, (שו"ת חוות יאיר סימן קנב) נשאל מה פשר הזלזולים והקנטורים שבתלמוד בין רב ותלמיד, כדוגמת ההתבטאות של רבי כלפי לוי. והשיב: "מותר לרב להוכיח לתלמידיו בדברים קשים, כדי לזרזם שיעיינו וישגיחו וישמרו מן הטעות והשגיאה, ולוי היה תלמיד רבי (סנהדרין יז ע"ב) ...ומפני שרבי ידע בלוי שאדם גדול ומופלג הוא ולא היה ראוי שיטעה, אם לא ממיעוט עיון והשגחה, לכן דיבר אליו קשות. חלילה, לא מכעס או מגובה רוחו, והרי: 'משמת רבי בטלה ענוה' (סוטה מט ע"א)".

אכן, הביטוי "אין לו מוח בקדקדו" מופיע כביטוי חריף כלפי מי שלא עין כראוי, ויתכן שכאן רבי הקפיד מסיבה נוספת. המהר"ץ חיות (כאן) מעיר שמשנה זו, כמו דומות לה, הן קדומות, ונערכו ע"י אנשי כנסת הגדולה, כאמור בירושלמי (שקלים ה, א): "אמר רבי אבהו: כתיב "ומשפחות סופרים יושבי יעבץ" (דברי הימים א ב, נה) שעשו את התורה ספורות ספורות. חמישה לא יתרומו, חמשה דברים חייבין בחלה, חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן, שלשים ושש כריתות בתורה, שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור, ארבע אבות נזיקין, אבות מלאכות ארבעים חסר אחת". המספרים המנויים מלמדים על רשימה סגורה ומוגדרת, ואדרבה, נדרש להתעמק ולהבין מה עומד מאחורי הרשימה. (אמנם גם במנחות פ ע"ב מתבטא כך רבי כלפי לוי, ובהקשר אחר).