סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

שלא לקצץ בנטיעות

ארבעה תנאים נכנסו לפרדס, ועסקו בחיפוש אחר נסתרות אלוקיות גבוהות מאד. אחד מהם היה אלישע בן אבויה, שלא הבין לעומק את שראו עיניו, ויצא לבסוף לתרבות רעה. הוא מכונה: "אחר" (חגיגה יד ע"ב). במקורות מקבילים (קהלת רבה ז, א; ירושלמי חגיגה ב, א) מופיעים מניעים אחרים לכפירתו: שכר ועונש- מראה של אדם מקים מצוות שילוח הקן ומת, או מראה של גדולי ישראל הנענשים באכזריות ע"י הרומאים. לדעה אחרת, שורשי כפירתו נעוצים בהתנהגות שלילית של אביו ואמו בקטנותו. כפירתו החריפה, הביאה לכך שיצאה בת קול ואמרה: "שובו בנים שובבים חוץ מאחר". אעפ"כ, כשהוא גסס, אמר לו ר' מאיר: "כתיב: 'תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם' (תהילים צ, ג), עד דיכדוכה של נפש מקבלין. באותה שעה בכה אלישע ונפטר ומת. והיה רבי מאיר שמח בלבו ואומר: דומה שמתוך תשובה נפטר". עם זאת שיציאתו של תנא לתרבות רעה היא קשה והשבר הוא עצום, תשובה שבאה מעומק הנפש, מתקבלת (ראה בהרחבה: הרב יגאל אריאל, ארפא משובתם, עמ' 357-334).

על אלישע בן אבויה ששנה ופירש נאמר שהוא: "קיצץ בנטיעות". ביטוי זה חל על כל מי שלמד תורה והעמיק בה, ולבסוף כפר בה'. המשל הוא: "כמי שנכנס לפרדס וקצץ בנטיעות הרכות שלא תצמחנה עוד והפסיד הפרדס, כן הפסיד החכמה, וכפר בעיקר האלוקות" (הרב שמעון בן צמח, הרשב"ץ, הגדה של פסח- הבן הרשע). הראי"ה קוק, ראה במושג זה משמעות רחבה יותר, ולא רק בשאלת הכפירה בה', אלא גם בגילוים ייחודים המתגלים בעת חזרת עם ישראל לארצו, לעצמאותו: "כמה גדולה היא החשש של סכנת קציצת נטיעות ע"י אותה צפית ישועה המחרפת את עקבות משיח ה' ". גילויי הגאולה הם מורכבים ומסובכים, ולא את הכל ניתן להבין בראיה אנושית: "ונדע שגם האור המועב, המגושם ומוסגר במסגרות רוכסי טבע, אינו כי אם קצה תחתון מחבלי קודש של נסי ניסים אשר לעושה נפלאות גדולות לבדו" (אגרות הראיה ג עמ' כא).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר