רבי יהודה ורבי יוסי
ערכין יט ע"א
"משקל ידי עלי - רבי יהודה אומר: ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפיקו, ושוקל מבשר חמור ועצמות וגידים ונותן לתוכה עד שתתמלא.
אמר רבי יוסי: וכי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות?! אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול".
מחלוקת כמעט זהה יש במסכת כלים פרק יז משנה ו:
"כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית.
רבי יהודה אומר מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים.
אמר רבי יוסי וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה?! אלא הכל לפי דעתו של רואה".
רבי יהודה מציע הליך כיצד לאמוד את השיעור באופן המדוייק ביותר, כלשון הגמרא בעמוד ב': "כמה דאפשר עבדינן".
ואילו רבי יוסי טוען שכיון שבלאו הכי קיים אי דיוק מובנה במדידה, די לסמוך על אומד העין.
שיטותיהם במחלוקתם זו ניכרות כבר במחלוקתם הראשונה במשנה, בפעם הראשונה בה מוזכר רבי יוסי, במסכת ברכות פרק ב משנה ג:
"הקורא את שמע... ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא".
רבי יהודה מצריך את הדיוק האפשרי, ולרבי יוסי די בקירוב.
כאותה מחלוקת יש גם במסכת שבת דף לד ע"ב:
"ואיזהו בין השמשות - משתשקע החמה... דברי רבי יהודה.
רבי נחמיה אומר: כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל.
רבי יוסי אומר: בין השמשות כהרף עין, זה נכנס וזה יוצא, ואי אפשר לעמוד עליו".
רבי יהודה מחמיר ומקדים מחשש לחוסר דיוק. ואילו רבי יוסי סומך על ראיית הכוכבים.
גם באומד גודל המידה הבינונית של אותם כוכבים סומך רבי יוסי כשיטתו על 'דעתו של רואה', שם במסכת שבת דף לה ע"ב:
"אמר רבי יוסי: לא כוכבים גדולים הנראין ביום, ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה, אלא בינונים".
רבי יוסי לשיטתו גם במשנה במסכת מנחות דף צט ע"ב:
ארבעה כהנים נכנסין, שנים בידם שני סדרים ושנים בידם שני בזיכין, וארבעה מקדימין לפניהם, שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכין, המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום, והמוציאין עומדים בדרום ופניהם בצפון, אלו מושכין ואלו מניחין, וטפחו של זה כנגד טפחו של זה, שנאמר: (שמות כה) לפני תמיד; רבי יוסי אומר: אפילו אלו נוטלין ואלו מניחין, אף היא היתה תמיד".
לדעת רבי יוסי בלאו הכי קיים רגע בו נסתלקו הראשונים טרם כניסת האחרונים, לכן על כרחך מילת "תמיד" אינה באה לשלול רגע קט, אלא שהכל לפי דעתו של רואה.
וכמו כן – "רבי יוסי סבר: לא מחית איניש לספיקא" (מסכת קידושין דף סד ע"ב), ואין מקום להסתפק שמא התכוין אדם לדבר שלא הבהיר בפירוש.
מחלוקת נוספת בה רבי יוסי לשיטתו, ראה בקישור זה בסעיף לב.
