סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

בפסח או שלושים יום קודם


"משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג" (מגילה לב ע"א). מאידך נאמר: "שלושים יום קודם הרגל דורשים בהלכות החג" (פסחים ו ע"א)? רבנו ניסים (פסחים ב ע"ב ברי"ף), כותב שמשמעות ההלכה ששואלין ל' יום לפני החג היא, שאם באים לשאול שאלות בהלכה, השואל בהלכות פסח נחשב כשואל כענין והוא קודם לאחר. בחג עצמו יש לדרוש בהלכותיו. המגן אברהם (שו"ע או"ח סי' תכט ס"ק א), כותב שיש ללמד את הלכות החג שלושים יום קודם, ובחג עצמו יש לדרוש בהיבט האמוני ביציאת מצרים.

כיום מקובל לדרוש בשבת הגדול. לפי בעל התניא (שו"ע שם): "והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגין עכשיו". ואילו בערוך השולחן (שם סעיף ו): "ויש לדרוש מעניינא ולהלהיב את העם לתורה וליראה. אבל בענייני שאלות של פסח לא שייך, דכל אחד שואל מה שנסתפק לו, אם לא דברים כלליים".

הברייתא בה נאמר שיש לדרוש הלכות חג בחג, מקורה בתוספתא (מגילה ג, ה; וכן: ירושלמי פסחים א, א), והמשכה: "בבית הועד שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום". הראי"ה קוק (מצות ראיה או"ח סי' תכט), העיר שדברי התוספתא הממקדת את ההלכה בבית הועד, איננה מופיעה בבבלי. לא רק זאת, מהגמ' בעבודה זרה ה ע"ב משמע ששואלים ל' יום לפני הרגל בהלכות קרבן פסח, וכדברי התוס' שם: "ואע"פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום, מ"מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה". הכל מצווים בקרבן פסח, ולא רק בית הועד. הראי"ה קוק ממשיך וכותב שאין הכרח לפרש כתוס' שהתקנה היתה דוקא בשל הקרבן: "כיון שעלינו להכין ידיעות הנחוצות ל' יום קודם, מסתבר שהוא הדין כל ההכנות הנצרכות למעשה המצוות שהן גם כן כשאלת ההלכות, והוא הדין קנית הקרבן, ובדיקתו". אולי כיום, כצפיה לבנין המקדש, כחלק מההכנות לחג, נעסוק גם בהלכות קרבן הפסח?

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר