מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

מגילת אסתר – מגילת בית שני

הרקע לסיפור מגילת אסתר הוא בנין הבית השני. משהחלו שבי ציון לבנות את בית המקדש, יושבי הארץ מנעו זאת מהם: "ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלים" (עזרא ד, ו). עשרת בני המן הם שכתבו אותו (סדר עולם רבה, כט). תוצאות כתב השיטנה, הקפאת בנין בית המקדש למשך 18 שנה, בהם כלולים שנות מלכות אחשורוש (עזרא ג, ח - ד, כד). מרדכי והמן יורדים מארץ ישראל לפרס כשמטרותיהם הפוכות. מרדכי נאבק לחדש את הרשיון, והמן כדי לבטלו. זה הנושא "הבוער" בארמון אחשורוש. האם רשיון בנין המקדש יחודש, או שתיגזר גזרה על כל היהודים שבמדינות המלך.

במשתה אחשורוש המציין שלוש שנים לביטול מלאכת המקדש (אסתר רבה [וילנא] א, טו), משתמש אחשורוש בכלי המקדש, ולובש את בגדי הכהן הגדול, מתוך חשבון מוטעה שה' לא פקד את עם ישראל (מגילה יא ע"ב- יב ע"א). ושתי נענשת בבזיון גדול: "לפי שלא היתה מנחת לאחשורוש ליתן רשות לבנות בית המקדש" (אסתר רבה [וילנא] ה, ב). כשאחשורוש שואל מהחכמים יודעי העיתים מה לעשות במלכה ושתי, תשובתם: "מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו, ואין אנו יודעין לדון דיני נפשות" (מגילה יב ע"ב).

המן נראה כמו זה שהצליח להטות את המלך אליו, ובעית המקדש והיהודים נפתרת בגזרה אחת- להשמיד את כולם. ובכל זאת, במשתה שיוזמת אסתר, היא יכולה לבקש עד חצי המלכות "ולא דבר שחוצץ למלכות - בנין בית המקדש" (מגילה טו ע"ב). גם כשמרדכי בטוח שהמן בא להרגו, הוא מזכיר לו את בנין המקדש "שהרי אותו היום ט"ז בניסן היה ובאותו היום היו מקריבין עומר בזמן שבית המקדש קיים" (אסתר רבה [וילנא] י, ד).

עד שבחסדי ה' הגזרה בוטלה, והיגון נהפך לשמחה והאבל ליום טוב, ודריוש המולך לאחר אחשורוש, "בנה של אסתר, טהור מאמו וטמא מאביו" (ויקרא רבה [וילנא] יג, ה), מסייע בבנינו, ובחודש אדר, בשנת שש למלכו, עומד הבית השני על תילו.